מ"ג מלכים א יז א
מ"ג מלכים א · יז · א · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י מִתֹּשָׁבֵ֣י גִלְעָד֮ אֶל־אַחְאָב֒ חַי־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם־יִֽהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּ֖י אִם־לְפִ֥י דְבָרִֽי׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התשבי" - מעיר ששמה תושב
"מתושבי" - מלשון ישב רוצה לומר שישב בגלעד זמן רב
"לפי" - לשעור כמו (בראשית מז יב)לחם לפי הטף
מצודת דוד
"כי אם לפי דברי" - כי אם לשעור הזמן שאדבר בתחלה שיהיה
"חי ה'" - הוא ענין שבועה לומר כשם שה' חי וגו'
"אשר עמדתי לפניו" - אשר אני רגיל לעמוד לפניו בתפלה
"ויאמר אליהו וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין י ב) כאשר מתו בני חיאל בית האלי הלכו אחאב ואליהו לנחמו ואמר אליהו לחיאל שמתו בניו בדבר קללת יהושוע והשיב אחאב ומדוע לא יקוים קללת משה רבו שאמר (דברים יא טז) ועבדתם אלהים אחרים וגו' ועצר את השמים והלא כולם עובדי כוכבים ואין הגשמים נעצרים מיד קפץ אליהו ונשבע שיעצור טל ומטרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דבריו רק בציווי ה'? ולמה צוהו תחלה לישב בנחל כרית ולא צוהו תיכף לצאת לצידון, או למקום אחר בחוצה לארץ? ולמה לא שלח ברכה בלחם ומים של אליהו והוצרך לשלוח ברכה בכד וצפחת של האלמנה? ולמה צוה שתעשה עוגה קטנה לו תחלה ואחר כך לה ולבנה? ומה זה שכתוב ותאכל היא והוא וביתה? למה אמר כד הקמח לא תכלה, וראוי לאמר הקמח בכד לא יכלה והשמן בצפחת לא יחסר?:
"ויאמר אליהו התשבי". אין ספק כי המעשה הזה עשה רושם גדול וכל העם שמעו וייראו, ואחאב התאמץ להכחיש זאת ולתלות במקרה, וכן אמרו חז"ל (סנהדרין קיג א) שאחאב אמר לאליהו אפשר שקללת הרב לא נתקיים וקללת התלמיד נתקיים, התוכח עמו שאיך אפשר שלא יתקיים קללת משה שאמר (דברים יא, טז - יז) פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים ולא יהיה מטר, ותתקיים קללת יהושע. אולם התשובה לזה כי עונשי התורה הם רק בעת שישראל תחת ההשגחה האלהית, שאז המטר הוא השגחיי כמ"ש (שם יג - יד) והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי [כו'] ונתתי מטר ארצכם בעתו, אז בעת יעזבו את ה' תסור מהם ההשגחה ולא יהיה מטר ההשגחיי, אמנם אחר שברוב גלוליהם נעשו כגויי הארצות וסרה מהם ההשגחה לגמרי, והארץ נמסרה בימי אחאב אל הטבע והמערכה, לא יחויב שיפסק המטר הטבעי בעבדם גלולים, כי הטבע תעשה כמנהגה ואין לה קשר עם מעשי בני אדם, שזה רק אצל ההשגחה לא אצל הטבע. וזה רק על עונשי התורה, אולם קללת יהושע שקלל מדעת עצמו, הלא כבוד יהושע ודבורו וגזרתו מקושרת עם ההשגחה האלהית, שה' ישגיח על כבוד צדיקיו לקיים גזרתם, הגם שסרה ההשגחה מן הדור ההוא הרשעים, לא סרה מיהושע הצדיק ומגזרתו וכבודו, ולכן נתקיימה קללתו. ובא אליהו לברר לו זה במופת, שכן תתקיים גם גזרתו גם עתה, אם יגזור על הטל והמטר, וזה מצד שההשגחה דבוקה בו לקיים מוצא שפתיו, מצד שהוא עומד לפני ה' והשגחתו. וזה שכתוב "חי ה' אשר עמדתי לפניו", ומצד זה אני גוזר "אם יהיה השנים האלה טל ומטר". ובל תחשוב שזה יהיה מצד העונש על רוע מעשיכם, כי אינכם ראוים לעונש השגחיי, כי סרה ההשגחה מאתכם, רק כי אם לפי דברי, שה' יקיים גזרתי מצד שאני דברתי כן וה' יקיים גזרתי, ולכן הוסיף גם טל שזה אינו נכלל בעונש התורה שכתוב ולא יהיה מטר, למען ידעו שהוא רק ע"פ דברו וגזרתו, ובזה יתברר שכן חל העונש מפני גזרת יהושע ודברו:
מ"ג מלכים א · יז · א · >>