מ"ג מלכים א א לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לָהֶ֗ם קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ אֶת־עַבְדֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת־שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י עַל־הַפִּרְדָּ֖ה אֲשֶׁר־לִ֑י וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אֶל־גִּחֽוֹן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על הפרדה אשר לי" - הוא סימן לו שימלוך ותחלת הגדולה שאין הדיוט רוכב על סוסו של מלך "אל גיחון" - הוא מעיין השילוח מכאן שאין מושחין את המלכים אלא על המעיין סימן שתמשך מלכותו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל גיחון" - לסימן טוב שתמשך מלכותו כנחל

"אשר לי" - המיוחדת לי והוא לאות על המלוכה שאין הדיוט רוכב על מה שרוכב המלך

"עבדי אדוניכם" - על עבדי עצמו אמר ודרך המדבר לדבר כן ודוגמתו בשמואל שאמר (שמואל א יב יא) את יפתח ואת שמואל ולא אמר ואותי 

מצודת ציון

"הפרדה" - הוא הבא מן הסוס והחמור

"גיחון" - שם נחל והוא השלוח כן תרגם יונתן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על הפרדה אשר לי". לפי שאין הדיוט משתמש בשרביטו של מלך, ואין ראוי שישתמש כל בע"ח בדבר מלכות, היה רוכב

על הפרדה שלא היתה מקבלת זכר, כמ"ש חז"ל, ומיוחדת למלך לבד, ובזה הראה כי הוא המולך תחתיו. וצוה "להורידו אל גיחון", שהוא מי השלוח ההולכים לאט, לרמז על המשכת מלכותו בהשקט, וכמ"ש חז"ל אין מושחין מלכים אלא ע"ג מעין: