מ"ג ישעיהו ס יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יד. וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל

מנוקד: וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים: וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ציון קדוש ישראל" - ציון דאיתרעי בה קדישא דישראל ציון של קדוש ישראל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והלכו אליך", העכו"ם אשר עינו אותך בענוים קשים ילכו אליך שחוח לפייסך, ומנאציך שלא עינו אותך בענויים רק נאצו ובזו אותך שלא היית נחשב בעיניהם (והם לא יצטרכו לפייסך) ישתחוו עתה על כפות רגליך מרוב חשיבותך, ויקראו לך עתה, "עיר ה'" זה יהיה ירושלים ושם "ציון" יקראו "ציון של קדוש ישראל" כי שם יתגלה ה' ביתר שאת בשפיכת רוח קדשו לפי קדושת ישראל ומעשיהם (כי זה המבדיל בין ה' וקדוש ישראל בכ"מ):

ביאור המילות

"בני מעניך, מנאציך". המנאץ מבזה הדבר והם ילכו בעצמם, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יותרו ילכו שחוח לבקש מחילה. ה', קדוש ישראל. עיין הבדלם (א' ד'. ה' טז) ובכל הספר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיר ה'" - עיר של ה' ציון של קדוש ישראל וכפל הדבר במ"ש

"על כפות רגלך" - ר"ל עד סמוך לארץ

"בני מעניך" - העכו"ם שהיו מענים ומצירים אותך בגולה

"שחוח" - בכפיפה ובהכנעה

מצודת ציון

"שחוח" - ענין כפיפה והשפלה כמו תחתיו שחחו עזרי רהב (איוב ט)

"מעניך" - מלשון עינוי

"כפות רגליך" - כמו שנקרא שטיחת היד כף היד כן נקרא שטיחת הרגל כף הרגל

"מנאציך" - ענין בזיון כמו נאצו האנשים את מנחת ה' (שמואל א ב)