מ"ג ישעיהו סד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה

מנוקד: בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה.

עם טעמים: בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וגם בית קדשנו ותפארתנו", הבית המקדש "אשר הללוך בו אבותינו" ושם למדו יראת ה' ואהבתו כמ"ש למען תלמד ליראה את ה' אלהיך היה לשרפת אש, ועל ידי הסבות האלה "כל מחמדנו היה לחרבה", עי"כ רפו ידינו משמירת התורה והמצות שכולם היו תלוים בקדש ומקדש ומקומות המקודשות, אבל אם תחזיר לנו כל אלה אז אנחנו עמך כמקדם ומוכנים לקבל השפע האלהית, וא"כ.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשרפת אש" - להיות נשרף באש

"וכל מחמדינו" - כל המקומות שהיה לנו נהפך כל אחד להיות חרבה

"אשר הללוך" - אשר בו הללוך אבותינו

"ותפארתנו" - אשר היינו מתפארים בו

מצודת ציון

"הללוך" - מלשון הלול ושבח

"מחמדינו" - מלשון חמוד ואהוב

"לחרבה" - מלשון חורבן