מצודות על ישעיהו סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להודיע" - ר"ל לא בצדקותינו כ"א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה'

"מפניך" - אז חרדו הגוים מפניך

"כקדח אש המסים" - ר"ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים 

מצודת ציון

"כקדח" - ענין שריפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב)

"המסים" - מלשון המסה והמגה

"תבעה" - מלשון אבעבועות

"ירגזו" - ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ירדת" - ר"ל לא היה די באלה כי עוד ירדת למעננו על הר סיני נתת לנו התורה ואז חרדו ההרים מפניך עד שהיו מטפטפים זיעה מגודל החרדה

"בעשותך" - בעת עשיית פלאות נוראות אשר לא היינו מקוים להם כי לא היינו כדאים לנפלאות כאלה 

מצודת ציון

"נזולו" - נטפו

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומעולם" - מימות עולם לא שמעו הבריות ולא האזינו כדברים האלה

"עין לא ראתה" - שום עין לא ראתה אשר אלהים זולתך יעשה כדברים האלה אל מי אשר מחכה לו ומאמין בו 

מצודת ציון

"האזינו" - ענין שמיעה והוא מלשון אוזן

"זולתך" - בלעדיך

"למחכה" - ענין תקוה כמו לכן חכו לי (צפניה ג)

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פגעת" - הנה עתה סלקת ממנו את הצדיקים אשר כל אחד מהם היה שש לעשות צדק כי היה מצפה שתבוא לידו

"בדרכיך יזכרוך" - בדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלתם

"הן אתה קצפת" - באמת כאשר אתה קצפת עלינו והקצף היה בעבור כי נחטא לך ודוגמתו הקיצותי ואראה (ירמיהו לא) ור"ל ההקצה היתה על כי ראיתי

"בהם עולם ונושע" - בכל ימי עולם בטחנו בזכותם ובתפלתם והיינו נושעים על ידיהם והלך לו הקצף אם כי בא על החטא ולא שבנו עליו 

מצודת ציון

"פגעת" - ענין פגישה לרעה בהכאת נפש כמו וה' הפגיע בו (לעיל נג)

"שש" - ענין שמחה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועוננו" - העונות מקטרגים עלינו ונפרעים מאתנו להיות נעים ונדים כרוח הנושא דבר ומנידו

"ונבל כעלה כולנו" - ולכן כמשנו ותש כחנו כעלה הכמושה

"וכבגד עדים וגו'" - כל הצדקות שאנו עושים המה כבגד בלוי וסמרטוטין כי אינם מדעת שלימה רק להתיהר

"ונהי" - ועתה בהסתלקם נהיה כולנו כטמא כי אין מי להגן עלינו 

מצודת ציון

"ונהי" - נהיה

"עדים" - ענינו מופסד ובלוי ובדרז"ל המשמשת בעדים (נדה ב)ור"ל סמרטוטין

"ונבל" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)

"כעלה" - עלי האילן

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי הסתרת" - כאשר הסתרת פניך ממנו בעבור מעשינו היינו נמסים בעבור עונינו כי אין מי להשיב אפך ממנו לא כמו לשעבר שהיה מי להעביר הקצף ולבטל הגזירה

"מתעורר" - מלת ואין משמשת בשתים לומר אין מי מתעורר להחזיק ידו בך להיות נמשך אחריך להחזיר אותנו למוטב ולשוב אליך

"ואין קורא" - לא יש בנו מי אשר יקרא בשמך להתפלל עלינו 

מצודת ציון

"מתעורר" - מלשון הערה והתגברות

"להחזיק" - לאחוז

"ותמוגנו" - מלשון המגה והמסה

"ביד" - ר"ל בעבור

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אנחנו החומר" - ר"ל כמו יוצר חרס הוא העושה הכלי מן החומר כן הלא אתה בראת אותנו וכולנו המה מעשה ידך והיאך תשחית מעשה ידיך

"ועתה ה'" - ר"ל עכ"ז הלא אתה אבינו ודרך האב לרחם על הבן 

מצודת ציון

"החומר" - טיט היוצר

"יוצרנו" - יאמר על יוצר חרס ועל הבריאה המוחלטת

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הן הבט נא" - התבונן עתה בנו וראה אשר כולנו המה עמך ומאמינים בך ואין לבב מי פונה מאחריך

"עד מאד" - אל תרבה לקצוף

"ואל לעד וגו'" - אל תזכור העון עד עולם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ערי קדשך" - הנה ערי קדשך היו חרבות כמדבר וגם ציון היתה כמדבר וירושלים היא שממה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לשרפת אש" - להיות נשרף באש

"וכל מחמדינו" - כל המקומות שהיה לנו נהפך כל אחד להיות חרבה

"אשר הללוך" - אשר בו הללוך אבותינו

"ותפארתנו" - אשר היינו מתפארים בו 

מצודת ציון

"הללוך" - מלשון הלול ושבח

"מחמדינו" - מלשון חמוד ואהוב

"לחרבה" - מלשון חורבן

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תחשה" - וכי תחריש להאומות אשר כל אלה עשו וכי עוד תענה אותנו בידם עד זמן מרובה הלא די במה שעבר

"העל אלה" - וכי על חורבן אלה הדברים תתאפק ותאמץ לבך לבל יכמרו רחמיך 

מצודת ציון

"תתאפק" - ענין התחזקות ואמצות הלב

"תחשה" - ענין שתיקה כמו עת לחשות (קהלת ג)

"ותעננו" - מלשון עינוי