לדלג לתוכן

מצודות על ישעיהו סד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כקדח" - ענין שריפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב)

"המסים" - מלשון המסה והמגה

"תבעה" - מלשון אבעבועות

"ירגזו" - ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד

מצודת דוד

"להודיע" - ר"ל לא בצדקותינו כ"א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה'

"מפניך" - אז חרדו הגוים מפניך

"כקדח אש המסים" - ר"ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נזולו" - נטפו 

מצודת דוד

"ירדת" - ר"ל לא היה די באלה כי עוד ירדת למעננו על הר סיני נתת לנו התורה ואז חרדו ההרים מפניך עד שהיו מטפטפים זיעה מגודל החרדה

"בעשותך" - בעת עשיית פלאות נוראות אשר לא היינו מקוים להם כי לא היינו כדאים לנפלאות כאלה

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"האזינו" - ענין שמיעה והוא מלשון אוזן

"זולתך" - בלעדיך

"למחכה" - ענין תקוה כמו לכן חכו לי (צפניה ג

מצודת דוד

"ומעולם" - מימות עולם לא שמעו הבריות ולא האזינו כדברים האלה

"עין לא ראתה" - שום עין לא ראתה אשר אלהים זולתך יעשה כדברים האלה אל מי אשר מחכה לו ומאמין בו

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פגעת" - ענין פגישה לרעה בהכאת נפש כמו וה' הפגיע בו (לעיל נג)

"שש" - ענין שמחה 

מצודת דוד

"פגעת" - הנה עתה סלקת ממנו את הצדיקים אשר כל אחד מהם היה שש לעשות צדק כי היה מצפה שתבוא לידו

"בדרכיך יזכרוך" - בדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלתם

"הן אתה קצפת" - באמת כאשר אתה קצפת עלינו והקצף היה בעבור כי נחטא לך ודוגמתו הקיצותי ואראה (ירמיהו לא) ור"ל ההקצה היתה על כי ראיתי

"בהם עולם ונושע" - בכל ימי עולם בטחנו בזכותם ובתפלתם והיינו נושעים על ידיהם והלך לו הקצף אם כי בא על החטא ולא שבנו עליו

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונהי" - נהיה

"עדים" - ענינו מופסד ובלוי ובדרז"ל המשמשת בעדים (נדה ב)ור"ל סמרטוטין

"ונבל" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)

"כעלה" - עלי האילן 

מצודת דוד

"ועוננו" - העונות מקטרגים עלינו ונפרעים מאתנו להיות נעים ונדים כרוח הנושא דבר ומנידו

"ונבל כעלה כולנו" - ולכן כמשנו ותש כחנו כעלה הכמושה

"וכבגד עדים וגו'" - כל הצדקות שאנו עושים המה כבגד בלוי וסמרטוטין כי אינם מדעת שלימה רק להתיהר

"ונהי" - ועתה בהסתלקם נהיה כולנו כטמא כי אין מי להגן עלינו

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתעורר" - מלשון הערה והתגברות

"להחזיק" - לאחוז

"ותמוגנו" - מלשון המגה והמסה

"ביד" - ר"ל בעבור 

מצודת דוד

"כי הסתרת" - כאשר הסתרת פניך ממנו בעבור מעשינו היינו נמסים בעבור עונינו כי אין מי להשיב אפך ממנו לא כמו לשעבר שהיה מי להעביר הקצף ולבטל הגזירה

"מתעורר" - מלת ואין משמשת בשתים לומר אין מי מתעורר להחזיק ידו בך להיות נמשך אחריך להחזיר אותנו למוטב ולשוב אליך

"ואין קורא" - לא יש בנו מי אשר יקרא בשמך להתפלל עלינו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"החומר" - טיט היוצר

"יוצרנו" - יאמר על יוצר חרס ועל הבריאה המוחלטת 

מצודת דוד

"אנחנו החומר" - ר"ל כמו יוצר חרס הוא העושה הכלי מן החומר כן הלא אתה בראת אותנו וכולנו המה מעשה ידך והיאך תשחית מעשה ידיך

"ועתה ה'" - ר"ל עכ"ז הלא אתה אבינו ודרך האב לרחם על הבן

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הן הבט נא" - התבונן עתה בנו וראה אשר כולנו המה עמך ומאמינים בך ואין לבב מי פונה מאחריך

"עד מאד" - אל תרבה לקצוף

"ואל לעד וגו'" - אל תזכור העון עד עולם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ערי קדשך" - הנה ערי קדשך היו חרבות כמדבר וגם ציון היתה כמדבר וירושלים היא שממה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הללוך" - מלשון הלול ושבח

"מחמדינו" - מלשון חמוד ואהוב

"לחרבה" - מלשון חורבן 

מצודת דוד

"לשרפת אש" - להיות נשרף באש

"וכל מחמדינו" - כל המקומות שהיה לנו נהפך כל אחד להיות חרבה

"אשר הללוך" - אשר בו הללוך אבותינו

"ותפארתנו" - אשר היינו מתפארים בו

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תתאפק" - ענין התחזקות ואמצות הלב

"תחשה" - ענין שתיקה כמו עת לחשות (קהלת ג)

"ותעננו" - מלשון עינוי 

מצודת דוד

"תחשה" - וכי תחריש להאומות אשר כל אלה עשו וכי עוד תענה אותנו בידם עד זמן מרובה הלא די במה שעבר

"העל אלה" - וכי על חורבן אלה הדברים תתאפק ותאמץ לבך לבל יכמרו רחמיך