מצודות על ישעיהו סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · סג · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני מדבר בצדקה" - כאלו המקום משיב לומר אני הוא זה המדבר והמבטיח לעשות צדקה לישראל ואני הוא המרבה להושיע כאשר הבטחתי

"צעה ברב כחו" - הלא ברוב כחו מניע ומטלטל את כל הרוצה ממקום למקום ואין מי עומד נגדו ומה זה הדם על לבושו

"זה הדור בלבושו" - הלא זה היה הדור בלבושו המפואר ומה זה נתלכלכו בדם

"מי זה בא" - הנביא התנבא שעתיד הקב"ה לעשות נקמה באדום תחלה והשר של מעלה מאדום יהרג תחלה והנביא מדבר בלשון הנוהג בבני אדם לבושי בגדים אשר בהרגם את מי נתז הדם על בגדיהם ולזה אמר כאלו ישאלו מי הוא זה הבא מאדום מוצבע בגדים בדם מעיר הבצורה היא כרך גדול וגו'

מצודת ציון

"חמוץ" - ענין צביעה ואין לו דומה ויתכן שהוא הפוך מן תמחץ רגליך בדם (תהלים סח) שהרגל הצבוע מדם נראה כפצוע

"מבצרה" - מלשון מבצר

"הדור" - ענין פאר ויופי

"צועה" - ענין הטרוד והטלטול כמו צועה זונה (ירמיהו ב)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדוע אדום ללבושך" - כאלו ישאלו גם אותו מדוע כתמים אדומים על לבושך ובגדיך המה כבגדי הדורך בגת להוציא היין מן הענבים שיש על בגדיו כתמים אדומים מהתזת היין

מצודת ציון

"ללבושך" - על לבושך

"כדורך" - מלשון דריכה ורמיסה

"בגת" - כן שם הכלי שדורכים שם הענבים להוציא היין וכן גת דרך ה' (איכה א)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדרכם" - אם כן אני דורך גם אותם באפי ואני רומס אותם בחמתי

"ויז נצחם" - ודמם טפטף על בגדי ולכלכתי כל מלבושי וכ"ז הוא דרך משל מלשון הנוהג בבני אדם

"ומעמים" - אין מי מפאת העכו"ם לעמוד עמדי במלחמה כי הרגתי השר של מעלה

"פורה דרכתי לבדי" - כאלו המקום ישיב לומר אני לבדי דרכתי גת הענבים ר"ל לא בזכותם כי אם בצדקתי לבד הרגתי השר להוציא דמו כמו שדורכים בגת להוציא היין

מצודת ציון

"פורה" - הגת תקרא פורה כי שם מפררים הענבים להוציא היין וכן חמשים פורה (חגי ב)

"ואדרכם וארמסם" - ענינם אחד וכפל הדבר במ"ש

"ויז" - מלשון הזאה וטפטוף

"נצחה" - הוא הדם שהוא כח האדם וחזקו והוא מלשון וגם נצח ישראל (שמואל א טו)

"אגאלתי" - ענין לכלוך כמו לחם מגואל (מלאכי א)והאל"ף תחת הה"א

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושנת גאולי באה" - בא זמן לגאול את עמי ולעשות הנקם

"כי יום נקם בלבי" - זמן רב היה בלבי יום הנקם לנקום בעכו"ם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחמתי" - החמה שיש לי על האומות היא תסמוך אותי לגאול את ישראל ולעשות בהם נקם

"ותושע לי זרועי" - הזרוע שלי תושע לי ואם אין בהם זכות

"ואשתומם" - עמדתי בתמהון והתבוננתי אם אמצא בהם זכות להיות סומך את הגאולה ואין סומך וכפל הדבר במ"ש

"ואביט" - הייתי מסתכל אם אמצא עוזר אבל אין עוזר ר"ל הסתכלתי אם יש זכות בישראל שיהיה עוזר וסעד אל הגאולה ולא מצאתי בהם זכות

מצודת ציון

"ואשתומם" - ענין תמהון והתבוננות וכן וישתומם כי אין מפגיע (לעיל נט)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואוריד לארץ נצחם" - את דמם אשפוך לארץ

"ואבוס" - ארמוס את האומות באפי ואשכר אותם בכוס חמתי (המשיל חמת המקום ליין המשכר המבלבל דעת האדם)

מצודת ציון

"ואבוס" - ענין רמיסה כמו כגבורים בוסים (זכריה י)

"ואשכרם" - מלשון שכרות ובלבול הדעת

"נצחם" - דמם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חסדי ה' אזכיר" - אמר הנביא אזכיר את ישראל חסדי ה' שעשה עמהם אשר מהראוי להרבות תהלות ה' כפי הראוי להללו על כל הטובה אשר גמלנו ה' ורב הטוב הנתון לישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו ולא בצדקותינו

מצודת ציון

"גמלנו" - מלשון גמול ותשלום טובה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר" - כשהוציאם ממצרים אמר אך המה לבד עמי המה ובהם בחרתי מכל העכו"ם ולבנים יחשבו לי ולא ישקרו בי לעזבני ולכן היה להם למושיע

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלאך פניו" - מלאך המשמש לפניו הושיעם בשליחות המקום

"באהבתו" - בעבור אהבתו להם וחמלתו עליהם גאלם מן הצרה הבאה

"וינטלם" - סבל משאם לתת די מחסורם כל ימי עולם בכל שני הדורות

"בכל צרתם" - בכל זמן שהיו בצרה היה לו צר

מצודת ציון

"ובחמלתו" - מלשון חמלה ורחמנות

"וינטלה" - ענין סבל המשא כמו כי נטל עליו (איכה ג)ולתוספות ביאור אמר וינשאם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהפך" - אז נהפך להם לאויב להביא עליהם הרעות והוא נלחם בם ולא באו במקרה

"והמה מרו" - ר"ל לא כן היה כפי מה שחשב אשר לא שקרו בו כי המה מרו בו ועצבו לפני רוח קדשו

מצודת ציון

"מרו" - מלשון מרי ומרד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איה השם וגו'" - איה הוא השם בקרב משה את רוח הנבואה

"איה המעלם מים" - ר"ל יאמרו איה הוא המעלה אותם מן הים עם רועה צאנו ר"ל על ידי משה שהיה מנהיג את עמו וכאלו יאמרו מדוע לא יעשה עמנו כזאת גם היום

"ויזכור" - בגלות יזכור ישראל את ימי עולם שהיה מקדם כששלח את משה לעמו וחסרה למ"ד השמוש במלת עמו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוקע" - איה הבוקע מפניהם מי הים והירדן לעשות לעצמו שם גבורה עד עולם

"מוליך" - מוסב על מלת איה לומר איה המוליך לימין משה את זרוע תפארתו ר"ל חוזק ה' היתה מוכנת למשה בכל עת חפצו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוליכם" - איה המוליכם בעומק הים כסוס הרץ במדבר במקום ישר ושוה שאינו נכשל במרוצתו כן לא נכשל כאשר הלכו בעומק הים כי היה המקום שוה וישר

מצודת ציון

"בתהומות" - עומק הים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן נהגת עמך" - ר"ל כך היה הכל כמו שאמרנו באופן זה נהגת עמך לעשות לך פרסום שם תפארת

"כבהמה בבקעה תרד" - כמו הבהמה היורדת ללכת בבקעה שנוח לה מאלו עלתה ללכת בהר כן רוח ה' הנהיג את ישראל בנחת

מצודת ציון

"תניחנו" - ענין הנהגה כמו נחית כצאן (תהלים עז)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המון מעיך" - מה שבימים הראשונים היו מעיך הומים עלי ורחמת אותי הנה עתה התחזקו אלי כי אמצת לבבך ומאנת לרחם

"איה קנאתך" - איה הקנאה והגבורה שהראית בהעכו"ם בימים הקדמונים

"הבט משמים" - ר"ל הואיל וכן עשית בימים הקדמונים לכן גם עתה הבט משמים וראה ממדור קדשך מה שהעכו"ם עושים לנו

מצודת ציון

"מזבול" - ענין מדור כמו בית זבול לך (מלכים א' ח)

"קנאתך" - ענין חימה וכעס כמו בקנאו את קנאתי (במדבר כה)

"המון מעיך" - הוא ענין הכמרת רחמים וחמלה וכן על כן המו מעי לו (ירמיהו לח)

"התאפקו" - ענין התחזקות ואמצות הלב וכן ויתאפק ויאמר שימו לחם (בראשית מג)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גאלנו מעולם שמך" - מימות עולם שמך הוא גאלנו כי בכל פעם אתה הוא הגואל אותנו

"אתה ה' אבינו" - בכל ימי המלכיות שמת לבך עלינו כדרך האב המשים לבו בתקנת בנו

"כי אתה אבינו" - וראוי לאב לרחם על בנים

"כי אברהם לא ידענו" - עשה עצמו כאלו לא ידענו עם כי נגלה לו בברית בין הבתרים שעבוד ארבעה מלכיות לא התפלל עלינו

"וישראל לא יכירנו" - עשה עצמו כאלו לא הכיר אותנו עם כי נגלה לו שעבוד מלכיות בשעה שראה סולם מוצב ארצה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו הם שרי האומות זו עולה וזו יורדת לא שם לבו להתפלל עלינו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוב" - לכן שוב אלינו להשרות שכינתך בינינו כמאז ואם אין בנו מעשים עשה למען עבדיך הם האבות ולמען השבטים אשר הנחלתם לך לנחלה

"למה תתענו" - ר"ל בעבור שלוות האומות ואורך הגלות אנו תועים מיראתך וכאלו אתה מתעה אותנו

"תקשיח לבנו" - בעבור זה הקשה לבנו וסחה מן היראה וכאילו מידך בא והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"תתענו" - מלשון תועה

"תקשיח" - היא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ר"ל תקשה ותסיח לבנו וכן הקשיח בניה (איוב לט)ועם כי המה בשי"ן וזהו בעבור מלת קשה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למצער" - על מעט זמן ירשו עם קדשך את המקדש ועתה הצרים אותנו הנה בוססו ורמסו את מקדשך

מצודת ציון

"למצער" - למעט זמן כמו הלא מצער היא (בראשית יט)

"בוססו" - ענין רמיסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לוא קרעת שמים" - האם למענם קרעת השמים להיות נפתח וירדת על הארץ ולתת התורה להרעיד ההרים ולהחרידם להיות הזיעה מטפטף מהם מגודל החרדה כמו שירדת למעננו לתת לנו התורה לכן גם עתה עשה עמנו כמאז

"היינו מעולם" - הלא מעולם היינו אנחנו עם ממשלתך ולא משלת בהעכו"ם וחוזר ומפרש לא היה שמך נקרא עליהם כמו שהיה נקרא עלינו להקרא אלהי ישראל

מצודת ציון

"לוא" - הוא כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח)

"נזולו" - ענין הטפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כד)