מ"ג ישעיהו נז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל כֵּן לֹא חָלִית.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית

מנוקד: בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל כֵּן לֹא חָלִית.

עם טעמים: בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברוב דרכך יגעת" - נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך

"לא אמרת נואש" - אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב

"חית ידך מצאת" - צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך

"על כן לא חלית" - לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית לשון ערבי הוא צורך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברב דרכך", הגם "שיגעת ברב דרכך" שהלכת לחפש את הזונים ולא מצאת חפצך, מ"מ "לא אמרת נואש" ולא נתיאשת, כי "חית ידך מצאת" בעוד שמצאת והרגשת כי ידך חי, "על כן לא חלית" לא היית חולה בעיני עצמך הגם שרגליך וגופך כבר היו עיפים כ"ז שעוד יד אחת היה חי בקרבך לא שקטת ממעשיך הרעים, (הנמשל, הגם שעי"כ נהרסה ארצם וגלו ונתפזרו ועברו עליהם כמה רעות כל זמן שעוד היו מקצתם עדיין על אדמתם לא הרגישו במכאוב הגויה הכללית שהיא כלל המדינה ולא עזבו מלדרוש עזרת נכר ולעבוד את אלהיהם)


ביאור המילות

"חית ידך". בריאות היד, כל הגוף מת רק היד עודנה חיה, על כן לא חלית:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברוב דרכך" - במה שהלכת הרבה בדרכי לבך לבקש עזר ממלך אשור הנה נתייגעת הרבה בזה ועכ"ז לא אמרת אתייאש עצמי מלבקש עזרה ממנו לפי רוב הטורח

"חית ידך מצאת" - על כי מצאת ממנו כח ידך כי זרוע לך ברכב ובפרשים לכן לא נעשית חולה וכואב עם כל הטורח כי קבלת בשמחה

מצודת ציון

"נואש" - מלשון יאוש ועזיבת הדבר כמו ואמרו נואש (ירמיהו יח)

"חית" - ענין כח ובריאות וכן עד חיותם (יהושע ה)

"חלית" - מלשון חולי ומכאוב