מצודות על ישעיהו נז
<< · מצודות על ישעיהו · נז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ואנשי חסד" - עי"ז נאספו הרבה אנשי חסד בעבור שאין מי מבין אשר מפני הרעה נאסף הצדיק הראשון למען לא יראה בהרעה המעותדת לבוא כי על כי לא היה מי מרגיש בדבר ולא שב לה' לזה הרבו למות עוד למען ירגישו או למען לא יראו גם המה בהרעה
"הצדיק אבד" - כאשר הצדיק נאבד מן העולם אין איש שם על לב להתבונן בדבר למה הומת מה עשה
מצודת ציון
"נאספים" - ענין מיתה כמו יאסף אהרן (במדבר כ)פסוק ב
מצודת דוד
"הולך נכוחו" - כי כל אחד היה הולך בדרך הנכוחה ואין מהדין שיראה בהרעה
"ינוחו" - אנשי החסד ישכבו במנוחה על משכבותם בקבר
"יבוא שלום" - מוסב למעלה לומר כי כן אמר המקום יאסף הצדיק ויבוא בשלום אל הקבר ולא יראה בהרעה
מצודת ציון
"נכוחו" - ענין יושר כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו)פסוק ג
מצודת דוד
"ואתם" - הואיל ונסתלקו הצדיקים קרבו אתם הנה למשפט ולקבל הרעה
"בני עוננה" - אתם בני מעוננה כי ברוב נמצא הכישוף בנשים
"זרע מנאף ותזנה" - זרע של מנאף ותזנה כי האב היה נואף והאם היתה זונה
מצודת ציון
"הנה" - לפה
"עוננה" - ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח)פסוק ד
מצודת דוד
"ילדי פשע" - מולידים פשע וזורעי שקר ר"ל כל מעשיכם פשע ושקר ומהו הזנות הנמצא בכם
"תאריכו לשון" - לשאול כל הצורך וכפל הדבר פעמים ושלש במ"ש וכדרך הנבואה
"על מי תרחיבו פה" - על מי תשענו להרחיב פה לשאול כל המחסור
"על מי" - מאחר ששבתם מעלי על מי תבטחו להתענג בטובה כי אם זכיתם הייתם בוטחים עלי אבל עכשיו על מי תבטחופסוק ה
מצודת דוד
"תחת כל עץ רענן" - ורצה לומר שחברו את עצמן לעכו"ם ולפי שהמשיל המקרא עובדי העבודת כוכבים לזונה אמר לשון הנופל במשכב האשה כמ"ש ובחטא יחמתני אמי (תהלים נא)
"שוחטי הילדים" - לפני העבודת כוכבים
"בנחלים" - כן היה דרכם לשחטם בעמקים אשר תחת סעיפי הסלעים כי העבודת כוכבים העמידו על סעיף הסלע במקום גבוה
"הנחמים" - המתחממים עצמן תחת אילן אלה העשוי לעכו"ם
מצודת ציון
"הנחמים" - מלשון חמימה
"באלים" - שם אילן סרק כמו כי יבושו מאלים וכו' (לעיל א)
"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב)
"בנחלים" - ענין עומק וגיא וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל (בראשית כו)
"סעיפי" - כן נקרא שן הסלע כמו אל סעיף סלע (שופטים טו)והוא מושאל מענף היוצא מן האילן אשר יקרא סעיף כמ"ש וכלה סעיפיה (לעיל כז)פסוק ו
מצודת דוד
"הם וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"שפכת נסך" - היית מנסך לפניהם יין והעלית להם מנחה
"העל אלה אנחם" - וכי מהראוי שעל העושים מעשים כאלה יתהפך מחשבתי מרעה לטובה
"בחלקי נחל חלקך" - בחרת לך חלק באבני הנחל לעבדם עבודת אלהות
מצודת ציון
"בחלקי נחל" - באבני נחל ויקראו כן ע"ש שהמה חלקים כמ"ש חמשה חלקי אבנים מן הנחל (שמואל א יז) ולקצר לא אמר אבני וסמך על המבין
"גורלך" - ענינו כמו חלק וכן וגורל לבוזזינו (לעיל יז) ע"ש שע"פ רוב יחולק בגורל
"אנחם" - ענין הפוך מחשבהפסוק ז
מצודת דוד
"גם שם" - על גובה ההר
"שמת משכבך" - עשית משכב לזנות ר"ל שם העמדת עבודת כוכבים ולפי שנמשלה לזונה אמר לשון הנופל בזונהפסוק ט
מצודת דוד
"ותשלחי" - שלחת מלאכיך אליו עד אשור הרחוקה מארצך
"ותשפילי" - השפלת נפשך עד שאול בהראות הכנעה מרובה
"ותשורי" - ר"ל לא די שעבדת עבודת כוכבים אלא שסולקת בטחונך ממני ושלחת תשורה למלך אשור בדורון של שמן ותרבי לשלוח לו בשמים מעשה רוקח למען יהיה בעזרתך
מצודת ציון
"ותשורי" - מלשון תשורה ודורון כמו ותשורה אין להביא (שמואל א ט)
"רקוחיך" - בשמים מעשה רוקח וכן רקחי המרקחת (דברי הימים א' ט)
"ציריך" - מלאכיך כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א)
"שאול" - בור הקברפסוק י
מצודת דוד
"ברוב דרכך" - במה שהלכת הרבה בדרכי לבך לבקש עזר ממלך אשור הנה נתייגעת הרבה בזה ועכ"ז לא אמרת אתייאש עצמי מלבקש עזרה ממנו לפי רוב הטורח
"חית ידך מצאת" - על כי מצאת ממנו כח ידך כי זרוע לך ברכב ובפרשים לכן לא נעשית חולה וכואב עם כל הטורח כי קבלת בשמחה
מצודת ציון
"נואש" - מלשון יאוש ועזיבת הדבר כמו ואמרו נואש (ירמיהו יח)
"חית" - ענין כח ובריאות וכן עד חיותם (יהושע ה)
"חלית" - מלשון חולי ומכאובפסוק יא
מצודת דוד
"ואת מי דאגת" - ר"ל הנה כ"ז היה בחנם כי ממי פחדת ותיראי אשר עזבת בטחונך בי ולא זכרת אותי ר"ל וכי יש מי בעולם אשר לא תגבר ידי עליו
"לא שמת על לבך" - כי טוב לחסות בה' וכפל הדבר במ"ש
"הלא אני מחשה" - באמת אני משתיק את כל הקמים עליך ומעולם בא הדבר ממני ולא מעזר האומות ועכ"ז לא תיראי מפני כי אם מן הקמים עליך
מצודת ציון
"דאגת" - מלשון דאגה ופחד
"תכזבי" - ענין עזיבת הדבר כמו תהיה לי כמו אכזב (ירמיהו טו)
"מחשה" - ענין שתיקה כמו החשיתי מעולם (לעיל מב)פסוק יב
מצודת דוד
"ולא יועילוך" - אבל כל דברי אינם מועילים לך כי אינך פונה אליהם
"אני אגיד צדקתך" - אני מגיד לך במה תמצא צדקה ממני ואת המעשה אשר תעשה וזהו לחסות בה' לא בעזר מלכי האומות
מצודת ציון
"יועילוך" - מלשון תועלתפסוק יג
מצודת דוד
"והחוסה בי" - משא"כ החוסה בי הנה ארצו תשאר לו לנחלה ועיר ציון הר קדשי ישאר לו לירושה ולא יזיזנו האויב משם ועל חזקיהו נאמר שבטח בה' ולא זז ממקומו לא כמו שחשב סנחריב
"ואת כולם וגו'" - אבל את כולם ישא הרוח ויפוצו על פני האדמה והבל יקחם ר"ל יכלו מן העולם במעט סיבה ואיה אם כן בטחונך
"בזעקך" - בעת תאספי רכב ופרשים מצבא העובדי כוכבים הבאים לעזרתך מול האויב וכי יצילוך הקבוץ שקבצת בתמיה
מצודת ציון
"בזעקך" - ענין קבוץ ואסיפה על כי באה בזעקת המאסף וכן מה לך כי נזעקת (שופטים יח)
"הבל" - דבר שאין בו ממש
"והחוסה" - ענין בטחון
"ויירש" - מלשון ירושהפסוק יד
מצודת דוד
"הרימו" - הפרישו אבני מכשול מן הדרך שילכו בו בני עמי כי לא יפחדו עוד מן האויב כי מת ואיננו
"ואמר" - חזקיה שחסה בי יאמר סלו סלו ר"ל עשו מסילה ודרך כבושה
"פנו דרך" - מן המכשולות
מצודת ציון
"סלו" - מלשון מסילה ודרך כמו ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל)
"פנו" - ענין הסרה
"הרימו" - ענין הפרשה וכן תרומה לה' (שמות ל)פסוק טו
מצודת דוד
"וקדוש שמו" - שמו מקודש ונבדל ואין ערוך אליו
"מרום וגו'" - ר"ל וזהו אמריו אשר יאמר אני שוכן במקום במקום קדוש עכ"ז אני עם הדכא ושפל רוח להשגיח להחיות רוח שפלים וגו'
"כי כה אמר וגו'" - מוסב למעלה לומר טוב לחסות בה' כי הוא משגיח בכל כי כה אמר ה' המרומם והמנושא השוכן נצח כי לא יתואר בו תנועה כאשר בנבראים
מצודת ציון
"עד" - ענינו נצח וכן בטחו בה' עדי עד (לעיל כו)
"דכא" - כתות ומשובר
"ושפל רוח" - כן נקרא העניו
"נדכאים" - כתותיםפסוק טז
מצודת דוד
"כי רוח וגו'" - כי רוח האדם מלפני בא לו ועטפה אותו והנשמות כולם הלא אני עשיתי ולכן ראוי לי לרחם עליהם
"ולא לנצח וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"כי לא לעולם אריב" - כי המריבה אשר אני עושה עם החוטא להענישו בגמול מעשיו הנה לא תתמיד לעולם
מצודת ציון
"אריב" - מלשון מריבה
"אקצוף" - מלשון קצף וכעס
"יעטוף" - מלשון עטיפה ולבישהפסוק יז
מצודת דוד
"הסתר ואקצוף" - הסתרתי פני ממנו לבל אראה בצרתו ועוד הקצפתי עליו להכביד עליו הצרה
"וילך שובב" - כי אף בעוד נסתרתי פני הים הולך לפני בסרוב ומרד ובדרך תאות לבו ולכן הרביתי עוד לקצוף
"בעון בצעו" - בעבור עון הגזל קצפתי עליו והכתיו ולא על חנם
מצודת ציון
"בצעו" - ענין גזל וחמס כמו שונאי בצע (שמות יח)
"שובב" - ענין מרד וסרוב כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמיהו ח)פסוק יח
מצודת דוד
"לו ולאבליו" - אשלם לו תנחומין ולכל המתאבלים והמצטערים בצרתו
"ואשלם" - אתן לו טובה הרבה שיהיה לו תשלומין תנחומין על הרעה שעברה עליו
"ואנחהו" - אוליכו בדרך הישר לטוב לו
"וארפאהו" - אז רפאתיו מן המכות הפקודות עליו
"דרכיו ראיתי" - וכאשר ראיתי דרכיו הראוים לו אשר שב ללכת בהם ונחם על הרעה
מצודת ציון
"ואנחהו" - ענין הנהגה כמו ולא נחם אלהים (שמות י"ג)
"נחומים" - מלשון נחמה
"ולאבליו" - מלשון אבילות וצערפסוק יט
מצודת דוד
"אמר ה' ורפאתיו" - ר"ל כן אמר ה' וכן היה כי נרפא מן המכות ומן העדר השלום (מלת ורפאתיו אמר במקום ה' כאלו הוא המדבר)
"לרחוק ולקרוב" - בין להרחוק ממנו בין להקרוב לו בשפתי כולם אחדש למולו דברי שלום
"בורא ניב שפתים" - אחדש אני לו ניב שפתים מחודש לא כמו לשעבר שהכל קנתרו אותו בדבריהם כי מעתה כולם יאמרו לו שלום שלום והכפל לחזק
מצודת ציון
"בורא" - כל דבר חדש יקרא בריאה
"ניב" - ענין דיבור כמו ינוב חכמה (משלי י') והוא מלשון תנובות שדי (דברים ל"ג) כי הדבור הוא פרי הלשוןפסוק כ
מצודת דוד
"ויגרשו מימיו" - ר"ל בבואו אל השפה יגרשו מימיו להלן את הרפש והטיט המצויים בשפת הים וכן הרשעים האלה יתמידו בצרה והם עוד יוסיפו סרה להכאיב לזולת
"והרשעים" - אבל הרשעים העומדים במרדם יתמידו בצרה כים הזה אשר בכל עת הוא נגרש מן הרוח ומתנדנד בגליו אל השפה כי לא יוכל להיות בהשקט ובמנוחה כי רוח קימעא מגרשו ומנדנדו
מצודת ציון
"נגרש" - מלשון גרושין ותנודה
"השקט" - ענין מנוחה ומרגוע
"יוכל" - מלשון יכולת
"רפש" - הוא עפר לח כעין הטיט ואין לו דמיון במקרא ובדרז"ל לא יהיה אלא כרפשו (בבא קמא ל')פסוק כא
מצודת דוד
"אין שלום וגו'" - כלפי שאמר למעלה שאל מול השב יחדש אמרי שלום לזה אמר אבל על הרשעים הללו אמר אלהי שלא יהיה שלום להם כי כולם יקנתרו אותו בדברי ריב ומצה
<< · מצודות על ישעיהו · נז · >>