מ"ג ישעיהו נז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול

מנוקד: וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל.

עם טעמים: וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותשורי למלך בשמן" - ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד) וכן (שמואל א' ט) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים

"ותשלחי ציריך" - שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי עובדי כוכבים

"ותשפילי" - את חוקי העכו"ם עד שאול כן תרגמו יונתן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותשרי", מספר איך הלכה מדחי אל דחי, שאחר שיצאת ממשכב בעלה החלה להיות קדשה ומזומנת לזנות, עד שחשבת מחשבות איך לזנות עם המלך, וקשטת עצמך לתכלית זה בשמן המור, כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המור, ואחר ההכנה הזאת "ותשלחי ציריך" להמליץ בעדך ולהלל אותך בית פרעה, עד "שהשפלת עצמך עד שאול" כי אח"כ היית מופקרת לכל, החלות לזנות עם הגדולים ולא עלה בידך ולכן היית קדשה לכל עובר ושב. (וזה נמשל איך זנו מאחרי אלהיהם וכרתו ברית עם מלכי אשור ומצרים, ואח"כ הושפלו גם לפני מלכים קטנים):


ביאור המילות

"ותשרי". מענין הבטה מרחוק. ותבט עיני בשורי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשלחי" - שלחת מלאכיך אליו עד אשור הרחוקה מארצך

"ותשפילי" - השפלת נפשך עד שאול בהראות הכנעה מרובה

"ותשורי" - ר"ל לא די שעבדת עבודת כוכבים אלא שסולקת בטחונך ממני ושלחת תשורה למלך אשור בדורון של שמן ותרבי לשלוח לו בשמים מעשה רוקח למען יהיה בעזרתך

מצודת ציון

"ותשורי" - מלשון תשורה ודורון כמו ותשורה אין להביא (שמואל א ט)

"רקוחיך" - בשמים מעשה רוקח וכן רקחי המרקחת (דברי הימים א' ט)

"ציריך" - מלאכיך כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א)

"שאול" - בור הקבר