מ"ג ישעיהו נב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יד. כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם

מנוקד: כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם.

עם טעמים: כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר שממו" - כאשר תמהו עליהם עמים רבים בראותם שפלותם ואמרו זה אל זה כמה משחת מאיש מראהו (של ישראל) ראו מה תארם חשוך משאר בני אדם כן כאשר אנחנו רואים בעינינו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר שממו עליך רבים", בעת שרבים ישוממו ויתמהו עליו לאמר כן משחת וכו' בעת ההיא תהיה הצלחתו בתכלית הגדולה, "כן משחת מאיש מראהו".

ביאור המילות

"כאשר". בעת אשר, ויהי כאשר הקריב אברם לבא מצרימה:

"כן כן". דמיון הערך השוה כשני כפ"י הדמיון, כעם ככהן:

"משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם". המראה מציין הצבע, והתואר בנין הפרצוף במחוגה מתוארת, למשל תואר החוטם הלחיים וערכם בערך הגוף, ויש הבדל בין איש ובני אדם, איש כולל כל יש ונמצא, ובני אדם מציין מין האדם. אומר מצד התואר דומה כתואר בהמה לא כתואר אדם. ומצד הצבע (שימצאו בע"ח שצבעם יפה מאד) צבעו משונה מכל יש ונמצא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר שממו" - כפי שיעור מרבית התמהון אשר תמהו רבים על שפלותם באמרם הן אמת נשחת מראהו ממראה איש ותארו משונה מתואר בן אדם ר"ל אין בו לא ממשלה ולא גבורה ולא אמצות הלב

מצודת ציון

"שממו" - ענין תמיהה כמו פנו אלי והשמו (איוב כא)

"כן" - ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז)

"מראהו" - הוא זיו קלסתר פנים בלובן ובהירות

"ותארו" - הוא צורת הפרצוף