מ"ג ישעיהו נב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יג. הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד

מנוקד: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.

עם טעמים: הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה ישכיל עבדי" - הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב צדיקים שבו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה ישכיל עבדי", ר"ל אז בעת ההיא ישכיל עבדי ישראל ויצליח, בעת ההיא ירום מאד, בעת.

ביאור המילות

"ירום ונשא וגבה". רם ונשא מציין המקום, רם נקודת הרום, ונשא העתק הדבר מן השפל אל הרום, וגבה מציין גובה הדבר עצמו, למשל עץ ארז כולו גבוה, ורם מצד ראש העץ, ונשא אם הולך וגדל עוד, ובמליצה זו יציין ברם ונשא מעלת שררותו וכבודו מעלה מקומית ובגובה מציין מעלתו מצד עצמו בחכמה ודעת ויראת ה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה ישכיל עבדי" - אז יצלח עבדי ישראל וקראם כולם בלשון יחיד כדרך המקרא במקומות רבות

"ירום וגו'" - יהיה רם ונשא וגו' וכפל הדבר במ"ש לפי מרבית הגדולה והממשלה

מצודת ציון

"ישכיל" - הוא ענין הצלחה כי המצליח בדבר נראה כאלו עשה מעשהו בהשכל וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א יח)