מ"ג ישעיהו מז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה

מנוקד: וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ.

עם טעמים: וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֙לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאמרי" - בלבבך לעולם אהיה גברת ואין פורענות בא עלי והדבר הזה השיאך עד לא שמת אלה המכות שיבואו עליך אל לבך ולא זכרת אחריתה של רעתך שעשית

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותאמרי", עתה מדבר נגד

  • (ענין הב') שהיה ראוי לה לשים על לבה שהמשרה אשר בידה לא ימשוך רק כל עוד יקצוף האב במרום על בנו, ועת ירחם עליו כי יראה בעניו, תכרת ממשלתך, כי לעומת זה "את אמרת לעולם אהיה גברת" מצד כחך, "עד כי לא שמת אלה על לבך" לחשוב שממשלתך היא רק בחטא עם ה', "ולא זכרת" אחריתה של דבר כי לבסוף ידרוש ה' דמם מידך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא זכרת אחריתה" - אחרית וסוף מעשה הרשע ותשלום גמולה

"עד לא שמת וגו'" - על שבעבור המחשבה ההיא לא שמת אלה הדברים על לבך לחשוב שגם לך יקרה כמקרם

"ותאמרי" - חשבת לומר עד עולם אהיה מושלת על כולם