מ"ג ישעיהו מז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות

מנוקד: שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.

עם טעמים: שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שבי דומם", אחר שצייר ירידת בת בבל מן העושר אל העוני, מצייר ירידתם ממלוכה, ומדמיה לממלכה שלטנת אשר תמיד לא ישכנו רגליה, ועתה אל תצפי כי עוד תשיג את גדולתך בעת מן העתים, רק "שבי דומם" וגם "באי בחשך" בל יראוך עוד איש בחוצות כי אין לך תקוה עוד, "כי לא תוסיפי שיקראו לך עוד גברת ממלכות" בשום זמן:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקראו לך" - שיקראו לך מושלת על הממלכות

"שבי דומם" - שבי מושתק כאבל ובואי בחושך להטמן

מצודת ציון

"דומם" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י')

"גברת" - ענין שררה ושלטנות