מ"ג ישעיהו מז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל

מנוקד: גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים: גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גואלנו ה' צבאות שמו" - הנביא אומר כל זה הקב"ה עושה לגאלנו משם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גאלנו שמו הוא ה' צבאות". השליט על כל הצבאות והוא קדוש ישראל, והוא יריב ריב עמו ולא אדם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גואלנו" - מוסב על המקראות שלפניו לומר כל אלה יעשה גואלנו אשר שמו ה' צבאות וגו'