מ"ג ישעיהו ל ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ל. וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד

מנוקד: וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.

עם טעמים: וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחת זרועו" - אין זה ל' נוח אלא ל' נוחת (בושלמנ"ט בלע"ז) כמו וינח בכל גבול מצרים (שמות יז) הנחת גבורתו יראה בלהב אש שנשרפו אוכלוסי סנחריב

"נפץ" - ל' שיבור יותר

"וזרם" - קילוח מטר סוחף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והשמיע ה' את הוד קולו", להבעית את מחנה אשור בקול, וגם "נחת זרועו יראה" עדן לא הכם בזרועו רק הראם את הנחת זרועו להפחידם "בזעף אף" וכו':


ביאור המילות

"ונחת". ענין הנחה, ומצייר כי השמים התקשרו בעבים שחורים מריקים ברקים ולפידים, ובתוכם אבני אלגביש מנופצים ואבני ברד וזרם שוטף, וזה נגד מ"ש למעלה (כח כא), כי כעמק כגבעון ירגז, וזה קרא נחת זרועו, שהניח היד מלמעלה למטה, משמים ארץ, ואח"ז מציין הרעש שאמר עליו (שם) כהר פרצים יקום ה' במ"ש ובמלחמות תנופה נלחם בם, התנופה הוא ההולכה וההובאה הנה והנה, וזה ציור הרעש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונחת זרועו" - הנחת זרועו להכות בהם יראה בקצף גדול ובלהב אש השורפת ובנפץ וזרם ואבן ברד ר"ל לא ישאר מהם שארית כאלו הביא עליהם כל המכות הללו

"והשמיע ה' וגו'" - אחז במשל מדרך בני אדם הנלחמים שמרימים קול צווחה לאיים על שכנגדם

מצודת ציון

"הוד" - הדר ויופי

"ונחת" - מלשון הנחה

"בזעם אף" - כפל המלה בשמות נרדפים

"נפץ" - ענין רציצה עם הפזור כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז)

"וזרם" - ענין מרוצת המים

"ואבן ברד" - ר"ל ברד קשה וכבד