מ"ג ישעיהו ל לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא. כִּי מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה

מנוקד: כִּי מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה.

עם טעמים: כִּֽי־מִקּ֥וֹל יְהוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקול ה' יחת אשור" - אזנים פתח להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו באגדת חלק

"בשבט יכה" - אשור אשר היה רגיל להכותך בשבטו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", רק "מקול ה'" אשר הפחידו בעת ההיא כבר היה די "שיחת" וישבר אשור אשר "בשבט יכה", (כמ"ש למעלה י' בשבט יככה) הקול ההוא שהשמיע ה' בעת שהחלו ישראל השיר בעת התקדש חג גם מפניו כבר נחת אשור ונשבר. זה היה תחלה. אבל אח"כ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מקול ה'" - מגערת ה' ישבר אשור כאלו הכה אותו בשבט המשבר

מצודת ציון

"יחת" - ענין שבירה כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נא)