מ"ג ישעיהו לד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ישעיהו


<< · מ"ג ישעיהו לד · יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֽוּא־הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא הפיל להן" - עכשיו הנביא אומר על הקב"ה והוא הפיל להם לאותן החיות והעופות גורל שיעלו אלו לחלקם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והוא, ה' הפיל" לכל אחד חלקו עפ"י גורל עד שכ"א י"ל שם אחיזת נחלה.

"וגם חלק להם בקו" את גבולו כמחלק הארץ לצמיתות בסימניו ומצריו, "עד עולם יירשוה" שיהיה שלהם לעולם, ולא תחשוב כי הגם שיהיה שלהם לא ישכנו שם. כאיש שיש לו נחלה במדינה זו. והוא שוכן בארץ אחרת, "כי לדור ודור ישכנו בה":

ביאור המילות

"גורל, וחלק בקו". הם שני ענינים, הגורל כללי עפ"י הגורל, והחלוקה בקו, פרטי ועפ"י המדה, ויצא הגורל למטה יהודה, ותאר הגבול, ועלה הגבול, ונסב הגבול, (יהושע טו):

"עד עולם יירשוה, לדור ודור ישכנו בה", ירושה אין לה הפסק וקשורה עם הזמן המתדבק, אמר עד עולם. והשכינה מופסקת בכל דור מן הדורות החולפים וממירים שכונתם בה, דור הולך ודור בא, אמר לדור ודור, כפי ההנחה שהנחתי למעלה (יג כ'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא הפיל" - ר"ל נתנה לחלקם כאלו נפל להן בגורל

"חלקתה" - בידו חלק להם בקו המדה והוא ענין מליצה

מצודת ציון

"בקו" - הוא חבל המדה