מ"ג ישעיהו לד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון

מנוקד: כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.

עם טעמים: כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלומים לריב ציון" - שישלם גמול על עסקי ריב ציון הצועקת לפניו לשופטה מן המריעים לה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי יום נקמה", ה' יעשה כ"ז בעבור שני דברים,

  • א) בעבור "כי יום נקם לה'" על כבוד עצמו שכופרים בו ועובדים אלילים, וזה יהיה בבצרה.
  • ב) "כי הוא שנת שלומים לריב ריב ציון" שהחריבוהו, וזה יעשה באדום:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שנת שלומים" - בשנה ההיא ישלם גמול להבבליים בעבור ריב ציון הצועקת לפניו לעשות לה דין

"נקם" - יום לה' לנקום נקמת עמו

"כי יום נקם לה'" - היום ההוא יהיה

"ופרים" - מלכים עם המושלים וכפל הדבר במלות שונות

מצודת ציון

"שלומים" - מלשון תשלומין