מ"ג ישעיהו לד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · לד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהֹוָה֙ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כׇּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"החרימם" - כבר נגזר הדבר וכאלו כבר החרימם ומסרם לטבח

"כי קצף" - וזהו דברי דעו אשר יש קצף ה' על כל העמים וזה יהיה לעתיד 

מצודת ציון

"החרימם" - ענין אבדון וכריתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי קצף", שהשם קוצף על העובדי אלילים שהחריבו ירושלים ובית קדשו, וידוע שחמה גדולה מקצף, כי חמה היא החמה הפנימית ונטירת שנאה, לז"א "על הגוים" עכו"ם ששלחו להחריב ירושלים י"ל רק קצף, "על צבאם" וגדודיהם שהם היו המחריבים י"ל חמה, ועי"כ "החרימם" הוא הגזרה שגזר עליהם "ונתנם לטבח" כי כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה, ולא לבד שנתנם לטבח כי גם.

ביאור המילות

"קצף חמה". קצף חיצוני מתראה לבד, וחמה פנימות, שמורה בלב, נטורה לנקם, (דברים ט' י"ט. כ"ח כ"ט. אסתר א' י"ב. תהלות ל"ח ב') וזה עצמו ההבדל בין אף וחמה, אשר בארתיו בכל מקומותיו בתנ"ך:

"החרימם", כמו כל חרם אשר יחרם מן האדם (ויקרא כז כט):
 

<< · מ"ג ישעיהו · לד · ב · >>