מ"ג ישעיהו לג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · לג · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפר" - האויב ברית שכרת לישראל "מאס ערים" - ביזה בעיניו כל שונא אינו חושב אנוש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא חשב אנוש" - לא חשב אותנו לבני אדם

"הפר ברית" - האויב הפר הברית שכרת עם ישראל ומאס עריהם מלהניחם על תלם כי הרסה עד היסוד

"נשמו מסלות" - הדרכים נעשו שממה כי נשבת עוברי דרך מפחד האויב 

מצודת ציון

"נשמו" - מלשון שממה

"מסלות" - ענינו דרך כבושה

"שבת" - בטל

"אורח" - דרך

"הפר" - ענין בטול

"חשב" - מלשון מחשבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נשמו מסלות", וגם אין עובר בצדי הדרכים כי "שבת עבר ארח" לגמרי, והאויב אשר "הפר ברית" שהיה לו עם חזקיהו "הן מאס ערים" ואינו רוצה כלל שישארו הערים על תלם להיות לו למס עובד, וגם "לא חשב אנוש" להשאיר עכ"פ מדלת עם הארץ לכורמים וליוגבים כי הוא משמיד ומכלה את הכל, עד שכבר.

 

<< · מ"ג ישעיהו · לג · ח · >>