מ"ג ישעיהו לב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יד. כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים

מנוקד: כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.

עם טעמים: כִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשׂ֥וֹשׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ארמון" - מלך יהודה נוטש

"והמון העיר" - גלה

"עופל ובחן" - בית מקדשי שהיה להם למבצר

"היה בעד מערות" - יהיה בתוך חורבות מערת ל' ערו ערו (תהלים קלז) ובעד כמו הבעד ערפל ישפוט (איוב כב)

"עד עולם" - עד עת קץ

"עופל ובחן" - שניהם ל' מבצר

"משוש פראים" - לתאות ישמעאל וחיילותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי ארמון", המאמרים מגבילים, נגד מ"ש "שעלה קוץ ושמיר על כל בתי משוש", אומר הטעם כי "ארמון נטש" מיושביו, ונגד מ"ש "שעלה קוץ ושמיר על קריה עליזה", אומר הטעם "כי המון עיר עזב עפל", שיעור הכתוב "בעד מערות היה עפל ובחן משוש פראים עד עולם". הפראים והעדרים שגרו עד הנה במערות, עתה לקחו הפראים לעצמם בעד המערות שדרו בהם, דירות טובות מאלה שמעתה הם גרים בעופל ובחן במבצרים חזקים, והחזיקו בבתים האלה להיות שלהם עד עולם. שתחת שהיו עד הנה במערות ישישו עתה בהמבצרים והעדרים ירעו שם, וזה ימשך,


ביאור המילות

"נטש, עזב". בארתי בפי' (מ"א ח' נז). ומלת "בעד", פי' מחיר, כמו עור בעד עור, כל אשר לאיש יתן בעד נפשו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרעה עדרים" - יהיה מקום מרעה לעדרים

"משוש פראים" - הם ישמחו שמה כי ימצאו שמה מרעה

"עד עולם" - ר"ל עד זמן רב וכן ועבדו לעולם (שמות כא)

"עופל ובחן" - מגדלי המבצר יחרבו וישובו למערות מדור לחיות השדה

"המון עיר" - המון העם שבעיר יהיה נעזב ומופקר

"כי ארמון נטש" - היכל המלך יהיה נעזב כי מלך יהודה יגלה ממנו

מצודת ציון

"נוטש" - נעזב כמו והנה נטש אביך (שמואל א י)

"המון" - רבוי עם

"עופל" - מגדל ומבצר כמו וסביב לעופל (דברי הימים ב' ל"ג)

"ובחן" - גם הוא כעין מגדל וכן הקימו בחוניו (לקמן ל"ג)

"בעד" - הוא במקום למ"ד השמוש וכן באה במקום מ"ם השמוש כמו בעד החלון (בראשית כ"ז) ומשפטו מהחלון

"מערות" - מלשון מערה

"פראים" - חמור הבר