לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לא ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · לא · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְהֹוָ֣ה ׀ אֵלַ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֶהְגֶּה֩ הָאַרְיֵ֨ה וְהַכְּפִ֜יר עַל־טַרְפּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר יִקָּרֵ֤א עָלָיו֙ מְלֹ֣א רֹעִ֔ים מִקּוֹלָם֙ לֹ֣א יֵחָ֔ת וּמֵהֲמוֹנָ֖ם לֹ֣א יַעֲנֶ֑ה כֵּ֗ן יֵרֵד֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לִצְבֹּ֥א עַל־הַר־צִיּ֖וֹן וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאשר יהגה" - המיית קול כמו וכיונים הגו נהגה (לקמן נט)

"אשר יקרא עליו מלא רועים" - יאספון עליו בקריאת קול המון מלא רועים אסיפת רועים וכן קראי אחריך מלא (ירמיהו יב) וכן יחד עלי יתמלאון (איוב טז) כולם ל' קיבוץ

"לא יענה" - לא יכנע לא יעשה עצמו עני וכן לענות מפני (שמות יא) וכן וענה גאון ישראל (הושע ה)

"כן ירד" - ולא יפחד מהמון האומות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יהגה" - ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה (לקמן נט) והושאל על שאגת האריה

"והכפיר" - שם משמות האריה והוא אריה בחור

"יקרא" - ענין אסיפה כי על ידי קריאה יתאספו המתאספים כמו ויזעק ברק את זבולון (שופטים ד)

"עליו" - בעבורו

"מלא" - ענין אסיפה כמו יחד עלי יתמלאון (איוב טז)

"לא יחת" - לא יפחד כמו ואל תחת (יהושע א) ומהמונם 

מצודת דוד

"כאשר יהגה" - כמו האריה ההומה כשעומד על טרפו אשר אם יתאספו עליו אסיפת רועים הנה לא יפחד מקולם ולא יכנע מהמונם הרב לעזוב טרפו כן ירד ה' להגן על הר ציון ולהחנות צבאו שמה ולא יחוש להמון העמים ואמר בלשון הנהוג בבני אדם

"כי כה אמר ה' וגו'" - ר"ל אז ידעו שהכל בהשגחה כי ירושלים שבטחה בי לא תפול ביד אשור וכאשר מסיים והולך והם יפלו בידו - ענין רבוי אנשים כמו על ההמון הזה (דברי הימים ב' לד)

"יענה" - ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י)

"לצבוא" - ענין חיל אנשי מלחמה

"גבעתה" - מלשון גבעה והר

}}

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כה אמר ה' אלי", מציין ישועת ה' את ירושלים בשתי פנים, כי בצד האחד למטה בארץ לא נעשה שום הכנה למלחמה, ותחת שסנחריב צר עם כל מחנהו ישבו אנשי ירושלים בטח ולא עשו מאומה, ומצד זה מצייר את ה' שוכן ירושלים "כאריה וככפיר" היושב לבטח "על טרפו", והגם שיקראו ויקבצו עליו מלא רועים לא יזוז ממקומו ולא יעשה כל מאומה, ולא יחרידוהו ממקומו לא בעבור שיחת מקולם וצעקתם, ולא בעבור שיענה ויכנע מהמונם וקבוצם הרב, "כן ירד ה' לצבא על הר ציון", ר"ל ירידתו לארץ למטה שזה מצייר ענינו בעיר ירושלים למטה היה דומה בענין זה, שישב בטח כארי, בלתי מתירא ובלתי זז ממקומו, וכן לא הכין צבא מלחמה ולא עשה מאומה, רק ישבו בטח כארי וכלביא מי יקימנו, אבל לעומת זה נשקיף ענין ה' מה שעשה למעלה במרום קדשו, בזה מדמהו במשל אחר:

ביאור המילות

"יהגה". ההגה הוא המחשבה או ענות חלושה, ולא נמצא על האריה ודומהו בשום מקום, אך על היונה (לקמן לח יד, נט א')? ולכן נראה, כי יצייר מעמד הארי והכפיר בהיותו על טרפו, שאז ידמה לנו שהוא הוגה וחושב בלבבו, שאף לו יקרה המקרה שיפגשו בו עתה מלא רועים, דעתו מוסכמת בל יחת ובל יענה, ובזה תצדק מלת אשר, ויחוס ההגיון ומחשב לארי, היא מליציית על הנראה מפעולתו:

"יחת", יפחד:

"ויענה". הכנעה, כי מן ההמון של בני אדם יצוייר שיענה הכנעה הטבעיית השתול אל הבע"ח נגד האדם, ומקולם וצעקתם יצוייר שיחת ויפחד:
 

<< · מ"ג ישעיהו · לא · ד · >>