מ"ג ישעיהו לא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון

מנוקד: וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.

עם טעמים: וּמִצְרַ֤יִם אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וְסוּסֵיהֶ֥ם בָּשָׂ֖ר וְלֹא־ר֑וּחַ וַֽיהוָ֞ה יַטֶּ֣ה יָד֗וֹ וְכָשַׁ֤ל עוֹזֵר֙ וְנָפַ֣ל עָזֻ֔ר וְיַחְדָּ֖ו כֻּלָּ֥ם יִכְלָיֽוּן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יטה ידו" - שהקב"ה סומך הכל בידו וכשיטה אותה יפלו כזה שאוחז דבר בכפו וכשהוא מרכין כפו הוא נופל כך ומדרש אגדה וי"ת ירים יד מחת גבורתיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ומצרים", אומר א"כ אחר שהלוחם נגדכם הוא האל יתברך, וכלי הנשק אשר בידו הם מלאכי רוח עושי דברו, אם תרצו להסיר דבריו ע"י עזר שתבקשו, צריך שגם העוזר יהיה אל כמוהו, וגם כלי הנשק שלו יהיו מלאכי רוח, לא כן "מצרים שאינם אל, וסוסיהם" שבם ילחמו "אינם רוח. כי מצרים אדם וסוסיהם בשר", והלוחם נגדם הוא ה', הלא אך "כשיטה ידו מעט יכשל העוזר ונפל העזור" ממילא "ויכליון כלם יחדו". ועתה איך הסכלתם בבטחונכם על מצרים. לעמת זה אראכם מה גדול כוח העזר הבא ע"י האל להבוטחים בו שהם יושבי ציון וירושלים:

ביאור המילות

"רוח". דבר רוחני, עושה מלאכיו רוחות:

"יטה ידו". נקשר עם עליו בכ"מ, ויט ידו עליו (למעלה ה' כה):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחדו" - העזר והעזור יכלו מן העולם

"ונפל עזור" - אלו ישראל שחשבו להיות נעזרים במצרים

"וכשל עוזר" - אלו מצרים שרצו לעזור לישראל כי גם הם יפלו ביד אשור

"וה' יטה ידו" - להכות בהם

"ומצרים" - ר"ל מהו הבטחון הזה הלא מצרים אדם ולא אל

מצודת ציון

"רוח" - כן נקרא המלאך וכן ה' אלהים שלחני ורוחו (לקמן מח)