מ"ג ישעיהו כז א
מ"ג ישעיהו · כז · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהֹוָה֩ בְּחַרְבּ֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃
רש"י
"עקלתון" - לשון כפול לפי שהוא שני ואומר אני לפי שאלו שלש אומות חשובות מצרים ואשור לכך אמר על אלו כמו שאמר בסוף הענין ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים
"לויתן נחש בריח" - הוא מצרים
"לויתן נחש עקלתון" - הוא אשור
"והרג את התנין אשר בים" - היא יושבת בלב ימים וכן כתיים קרויים איי הים והן עכו"םמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועל לויתן נחש עקלתון" - הוא משל על אדום שהוא מעוקל במעשיו כמו הלויתן שבעבור רוב ארכו מעקל עצמו במקומות מהים
"התנין אשר בים" - הוא משל על יתר האומות השוכנים באיי הים שאינם לא מאמונתם ולא מהמונם
"יפקוד ה'" - ישגיח להכות בחרבו
"על לויתן נחש בריח" - הוא משל על ישמעאל שהוא מבריח ברוב הישוב מהקצה אל הקצה כמו הלויתן שמבריח את הים מהקצה אל הקצה
מצודת ציון
"יפקוד" - ענין השגחה
"לויתן" - הוא הדג הגדול שבים וכן תמשוך לויתן בחכה (איוב מ)
"נחש" - הלויתן הוא דומה לנחש
"ברח" - כענין מטה ההושם לסגור השער ומבריח מקצה השער עד קצהו ולכן יקרא הלויתן בריח כי מבריח מקצה הים עד קצהו
"עקלתון" - ענין עקום ועוות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה)
"התנין" - כן נקרא הדג הדומה למראית הנחש וכן את התנינים הגדולים (בראשית א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"קשה וחזקה". תואר האיכות.
"גדולה", תואר הכמות. וההבדל בין קשה וחזק. קשה מציין איכות המתכות והחומר שממנו עשו הכלי, והפוכו רך. וחזק מציין כח הכלי בכלל, והפוכו רפה או חלוש.
"לויתן". הדגים הגדולים בכלל נקראים בשם לויתן, ובשם תנינים הגדולים. וידוע כי נמצא נחש המים (וואססערשלאנגע) ונמצא במשפחה זאת מינים ארוכים מאד, וקורא הארוך בריח, והארוך יותר עד שמעקל א"ע קורא עקלתון. והתנים אשר בים יש מפרשים אותו על הקראקאדיל, ויש מפ' אותו על הוואלפיש, ואחר שהנמשל עולה לכל הדעות אין לנו להאריך בזה:מ"ג ישעיהו · כז · א · >>