מ"ג ישעיהו כו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש

מנוקד: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ.

עם טעמים: אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף אורח משפטיך ה' קוינוך" - כאשר צפינו לקיבול הטובה מאתך אף כך קוינו להראותנו אורח משפטי נקמתיך ברשעים

"לשמך ולזכרך תאות נפש" - אותה נפשנו לראות שם שיצא לך מאז לעשות נקמה בצריך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף", אומר הנה לא אשאל על יסורי הצדיקים כי התשובה על זאת גלויה ומבוארת, כי לא כאשר יראה האדם יראה האלהים ואם אנחנו נדמה לנו שפלוני הוא צדיק יוכל להיות שהוא רשע בהסתר, וכן אמר ירמיה צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה, ר"ל אם אריב אליך את ריבי מדוע הבאת עלי יסורין ידעתי כי תצדק רק שאלתי הוא מדוע דרך רשעים צלחה, הלא הרשע רשעתו גלויה ומפורסמת ואא"ל שהוא צדיק ומדוע מצליח, וז"ש גם בעת שתתנהג עמנו באורח משפט מ"מ קוינוך, כי "אך לשמך ולזכרך" קוינו אתה ה' שאתה "תאות נפש!" כי ע"י המשפט שאתה עושה שמך מתגדל בעולם:


ביאור המילות

"אף". מלת אף מורה רבותא ודבר חדש, וזה המבדיל בינו ובין מלת גם:

"לשמך ולזכרך". כבוד ה' יוכר עפ"י שני דרכים,

  • א) ע"י הבחינה בכלל הבריאה, כי כולם מעשי ידיו,
  • ב) ע"י הבחינה בנפלאותיו המתחדשים בכל דור המסות והאותות והמופתים, הראשון נקרא שמו, והשני זכרו. ועז"א זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג') ושם בארתי יותר.

"תאות נפש", דבור הקריאה, אתה תאות נפש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאות נפש" - תאות כל נפש היתה להזכיר לנו שמך ולומר לנו דבר מאתך

"לשמך ולזכרך" - היא היא כי בשם יזכר וכפל בשמות נרדפים

"אף אורח משפטיך" - אף בבוא לנו אורח משפטיך לייסר אותנו ביסורי הגולה עכ"ז קוינו לך ולא היינו מתייאשים מן הגאולה