מ"ג ישעיהו כא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר שומר" - הקב"ה

"אתא בקר" - יש לפני להזריח לעשות בקר לכם

"וגם לילה" - מתוקן לרשעים לעת קץ

"אם תבעיון בעיו" - אם תבקשו בקשתכם למהר הקץ

"שובו אתיו" - בתשובה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אם תבעיון בעיו" - אם תשאלון לדרוש שאלה כזאת שובו ובואו למחר ולמחרתו כי בכל הלילות מהצורך לשמור ותוכלו לשאול בכולם

"אמר שומר" - השומר ישיב לאמר אף אם בא הבוקר ואין פחד מהאויב אבל גם הלילה תבוא ומהצורך לשמור עוד מפחד האויב 

מצודת ציון

"אתא" - ענין ביאה כמו ואתא מרבבות קדש (דברים לג)

"תבעיון בעיו" - ענין שאלה ודרישה ובדרז"ל בעי מיניה וכו' ודומה לו נבעו מצפוניו (עובדיה א)שהוא ענין דרישת החפוש וכמו שמלת בקשה הונח לדרישת שאלה ולדרישת החפוש כן מלת בעיו הונח לשניהם

"אתיו" - בואו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר שמר", משיב להם, אל תחשבו כי בא כגנב בלילה וברח לו באור הבוקר אבל כבר "אתא בקר ועדיין הוא לילה" וחשכה וצרה גדולה, שעוד האויב שולל ובוזז גם ביום.

"אם תבעיון בעיו", אם אתם מבקשים את האויב.

"שבו אתיו", לארצכם כי שם תמצאון אותו:

  • א)

ביאור המילות

"אתא". ההבדל בין אתא ובין בא, כי אתא מורה על הביאה המוחלטת, ובא יורה לפעמים גם על הביאה הבלתי מוחלטת שמתחיל לבא ולא בא עדיין, רש"פ, ור"ל שכבר בא בקר ממש.

"לילה", יורה בהבנתו המשותפת על כל צרה וחשכה, כידוע.

"תבעיון", ענין חפוש ובקשה, וכן נבעו מצפוניו (עובדיה) כנו"ן תשמרון:

הערות

א חכמינו זכרונם לברכה פירשוהו על גלות האחרונה של אדום, (כמו שתראה באבות דר' נתן פ"א, ובירושלמי תענית פ"א. רבה שמות פר' י"ח וכ"ג, נשא פר' י"א, שלח פר' י"ז), ורש"י נמשך אחריהם בפירושו, ולא רחוק הוא מדרך הפשט, שאחר שהודיע קץ בבל, הודיע גם קץ האחרון. ולפי זה יל"פ על פי שטתם, ישראל קוראים לה' מתי תכלה הלילה, זמן הגלות הארוך הלז, משיב להם הלא כבר אתא בקר וזמן הגאולה ועדיין הוא לילה כי הדבר תלוי בתשובה, או כיון על דברי חכמינו זכרונם לברכה כי יש שני זמנים אל הגאולה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה, והם סוברים שמן הנמנע שיגאלו רק בכלות הלילה ובהגיע תור הגאולה, משיב להם יש אפשרות שיאתה בקר גם בעוד שעדיין הוא לילה, תוכלו להגאל גם לפני כלות זמן הגלות, ולפני בוא יום המיועד, אבל אם תבעיון זאת שובו בתשובה: