מצודות על ישעיהו כא
<< · מצודות על ישעיהו · כא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ממדבר בא" - מדרך המדבר יבוא
"מארץ נוראה" - כן יקרא המדבר שהוא מקום נחשים ועקרבים המייראים את העובר בו וכמ"ש המדבר הגדול והנורא (דברים א) וכפל הדבר במ"ש
"לחלוף" - כן יהיה מרבית האבק לעת יחלוף צבא רב להלחם על בבל
"כסופות" - כרוח סופה המתהפך בארץ נגובה ויבשה שמעלה אבק רב
"מדבר ים" - ר"ל על בבל היושבת אחר המדבר במערבו של פרס ומדי הבאים עליה למלחמה
מצודת ציון
"כסופות" - רוח סופה וסערה
"בנגב" - ענין יובש כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
"לחלוף" - לעבור כמו וחלף ביהודה (לעיל ח)פסוק ב
מצודת דוד
"כל אנחתה" - כל האנחות שהיתה בבל מאנחת את העכו"ם במה שהטילה עליהם עול כבד הנה עתה בבוא מפלתה בטלתי כל האנחות
"עלי עילם" - את עילם עלי למלחמה ואת מדי שימי עליה מצור
"הבוגד בוגד" - כל הרוצה לבגוד בוגד בו וכל הרוצה לשדד משדד אותו
"חזות" - נבואה קשה נאמר לי על בבל
מצודת ציון
"חזות" - מראה נבואה
"הבוגד" - ענין מרד
"והשודד" - ענין עושק
"עילם" - הוא ממדינת מדי
"צורי" - מלשון מצור והוא הקיף גייסות סביב העיר לכבשה " "פסוק ג
מצודת דוד
"נעויתי משמוע" - נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון
"צירים אחזוני" - כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת
"מלאו מתני חלחלה" - הנביא אמר בלשון בבל
"על כן" - בעבור גודל הצרה
מצודת ציון
"חלחלה" - ענין רעדה ורתת
"צירים" - ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון (לעיל יג)
"נעויתי" - מלשון עוות ועקוםפסוק ד
מצודת דוד
"שם לי לחרדה" - מי שבידו להשים שם לי הלילה ההיא לחרדה כי בה נהרג בלשאצר ונכבשה בבל ומלך בה דריוש כמפורש בדניאל
"את נשף חשקי" - הלילה שהייתי חושק ומתאוה לה לעשותה משתה ושמחה על אשר נצחו את חיל פרס כמ"ש ביוסיפון
"פלצות בעתתני" - חרדה הבעיתה והפחידה אותי וכפל הדבר במ"ש לגודל החרדה והפחד
"תעה לבבי" - לא ידע לבבי מה לעשות מרוב צער
מצודת ציון
"תמה" - מי שאינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך ואינו יודע להיכן ילך
"פלצות" - ענין חרדה כמו ועמודיה יתפלצון (איוב ט)
"בעתתני" - מלשון בעתה ופחד
"נשף" - ערב כמו קדמתי בנשף (תהלים קיט)
"חשקי" - ענין תאוה כמו חשק שלמה (מלכים א' ט)פסוק ה
מצודת דוד
"אכול שתה" - בעוד שהיו אוכלים ושותים אמרו אלו לאלו קומו השרים ומשחו המגן לרדת אל המלחמה
"ערוך השלחן" - בעת שהיו עורכים השלחן על המשתה אמרו אלו לאלו צפה הצפית ר"ל יעמוד הצופה על המצפה לראות אם באים חיל פרס ומדי
מצודת ציון
"ערוך" - ענינו סדור המאכל
"צפה" - ענין ראיה כמו יצף ה' (בראשית לא)
"הצפית" - העומד ורואה אם גייסות באים נקרא צופה
"משחו מגן" - יש מגן עשוי מעור שלוק ומושחין אותו בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית וכן מגן שאול בלי משוח בשמן (שמואל ב א)פסוק ו
מצודת דוד
"לך העמד המצפה" - הנביא יאמר על לשון שרי בבל שיאמרו זה לזה לך העמד המצפה שיגיד את אשר יראה
מצודת ציון
"המצפה" - כמו הצופהפסוק ז
מצודת דוד
"והקשיב קשב" - הקשיב באזניו אשר רב הקשב ר"ל קול המון העם היה נשמע מאוד ויורה שיש המון רב
"וראה" - כאלו העומד על המצפה ראה רכב שרוכבים עליו זוג פרשים וראה ג"כ רכב חמור וגו' ר"ל אחד רוכב על חמור ואחד רוכב על גמל ר"ל ראה הרבה מיני בעלי מלחמה
מצודת ציון
"צמד" - זוג כמו צמד בקר (איוב א)
"פרשים" - כן יקראו רוכבי הסוס המלומדים בכך וכן פרש מעלה (נחום ג)
"והקשיב" - ענין שמיעהפסוק ח
מצודת דוד
"ועל משמרתי" - ר"ל כאדם היושב ומשמר שאינו זז ממקומו כן לא זזתי מלצפות
"ה' אנכי עומד וגו'" - כשראה הנביא את כל זה במראה הנבואה אמר אתה ה' הנה אנכי עומד תמיד בכל יום ומצפה מתי תחרב בבל על שהרעו לישראל
"ויקרא אריה על מצפה" - ר"ל העומד על המצפה קרא לאמר הנה בא האריה והמשיל פרס ומדי לארי הטורף או שקרא לאמר הנה האריה על מצפה והמשיל פרס ומדי לאריה העומד על מצפה ומביט אילך ואילך אנה יטרוף
מצודת ציון
"מצפה" - כן נקרא המקום שעומד עליו הצופהפסוק ט
מצודת דוד
"שבר" - המשבר שבר אותם והפילם לארץ
"ויען ויאמר" - המלאך הדובר בי אמר עתה נפלה בבל וכפל המלה לחזק הענין
"והנה זה בא" - ר"ל זמן רב הייתי מצפה לה ועתה הנה זה בא רכב המיוחד לאיש ועליו זוג פרשים ר"ל באו פרס ומדי המחריבים את בבל
מצודת ציון
"פסילי" - כן יקראו הגלולים כי המה נפסלים ונחצבים והוא מלשון ויפסלו בוני שלמה (מלכים א' ה)פסוק י
מצודת דוד
"אשר שמעתי" - אמר נביא הדבר אשר שמעתי מאת ה' וגו' אותה הגדתי לכם
"ובן גרני" - התבואה נקרא בן גורן לפי שיונח ונדש בגורן וכפל הדבר במ"ש
"מדושתי" - גם אלה דברי המלאך שאמר שבבל תהיה מדושתי ר"ל אני אדוש אותה כמו שדשים התבואה
מצודת ציון
"מדושתי" - מלשון דישהפסוק יא
מצודת דוד
"שומר מה מליל" - דרך השואלים ומתפחדים לכפול אמריהם
"שומר מה מלילה" - ר"ל בעת יבוא האויב וישימו שומרים בעיר ובני העיר יקומו ויסובבו בעיר וישאלו לשומר ויאמרו אתה שומר מה היה בלילה אם בא האויב
"אלי קורא משעיר" - אמר הנביא אלי קורא קול הנבואה כי משעיר יצא המחריב ארצם
"דומה" - הוא מבני ישמעאל כמ"ש ומשמע ודומה ומשא (בראשית כה)פסוק יב
מצודת דוד
"אם תבעיון בעיו" - אם תשאלון לדרוש שאלה כזאת שובו ובואו למחר ולמחרתו כי בכל הלילות מהצורך לשמור ותוכלו לשאול בכולם
"אמר שומר" - השומר ישיב לאמר אף אם בא הבוקר ואין פחד מהאויב אבל גם הלילה תבוא ומהצורך לשמור עוד מפחד האויב
מצודת ציון
"אתא" - ענין ביאה כמו ואתא מרבבות קדש (דברים לג)
"תבעיון בעיו" - ענין שאלה ודרישה ובדרז"ל בעי מיניה וכו' ודומה לו נבעו מצפוניו (עובדיה א)שהוא ענין דרישת החפוש וכמו שמלת בקשה הונח לדרישת שאלה ולדרישת החפוש כן מלת בעיו הונח לשניהם
"אתיו" - בואופסוק יג
מצודת דוד
"ביער בערב וגו'" - אתם שיירות בני דדן שהייתם רגילים ללון באהלי אנשי ערב הנה עתה שחרבו אהליהם תלינו ביער אשר בערב
"בערב" - על ערב והם בני קדר
מצודת ציון
"בערב" - הבי"ת היא במקום על כמו כן ינתן בו (ויקרא כד)ומשפטו עליו
"תלינו" - מלשון לינה
"ארחות" - שיירות הולכי אורחפסוק יד
מצודת דוד
"יושבי וגו'" - אתם היושבים בארץ תימא קדמו כל אחד בלחמו לקראת ערב הנודד ממקומו
"לקראת צמא" - לקראת ערב הצמא בלכתו בגולה הביאו לו מים לשתות
מצודת ציון
"התיו" - הביאו
"קדמו" - הביאו לפניו וכן אשר לא קדמו (דברים כג)פסוק טו
מצודת דוד
"כובד מלחמה" - חוזק מלחמה
"חרב נטושה" - אשר פשטה בארצם
"קשת דרוכה" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק
"כי מפני וגו'" - כאומר ואם תשאלו למה נדדו ממקומם אשיב לאמר שנדדו מפני חרבות האויב
מצודת ציון
"חרבות" - מלשון חרב
"נטושה" - ענין התפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)פסוק טז
מצודת דוד
"כל כבוד קדר" - מרבית המון עם ערבי בני קדר
"כשני שכיר" - ר"ל מצומצם כשכיר המדקדק בשני שכירתו
"בעוד שנה" - בעת תשלום שנה מהיום
מצודת ציון
"כבוד" - ענין רבויפסוק יז
מצודת דוד
"כי ה' וגו'" - דבר ובידו לקיים
"ושאר" - השארית של מספר רבי קשת מגבורי בני קדר יהיו הולכים ומתמעטים
<< · מצודות על ישעיהו · כא · >>