מ"ג ישעיהו יז יב
<< · מ"ג ישעיהו · יז · יב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֗וֹי הֲמוֹן֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כַּהֲמ֥וֹת יַמִּ֖ים יֶהֱמָי֑וּן וּשְׁא֣וֹן לְאֻמִּ֔ים כִּשְׁא֛וֹן מַ֥יִם כַּבִּירִ֖ים יִשָּׁאֽוּן׃
רש"י
"המון עמים" - אוכלוסי סנחריב
"ישאון" - לשון תשואה והומהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"המון ושאון" - פתרון אחד להם
"כבירים" - חזקים או מרובים
מצודת דוד
"כשאון וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"כהמות" - כהמיית הימים יהמו
"המון עמים רבים" - הם אוכלוסי סנחריב
"הוי" - הנביא מתאונן על רב הבלבול שיעשה סנחריבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ושאון", ר"ל מחנה זו היה לו,
- א) ריבוי הכמות, שזה כולל בהמון מורגל של עמים רבים,
- ב) ריבוי האיכות שזה כולל בשאון לאומים, (ועיין בבאור המלות):
ביאור המילות
"עמים, לאמים". הבדלם בארתי במק"א באורך, עמים מורה על קבוצים שיש להם ממשלה (כי זה המבדיל בין עם לגוי. שגוי מורה הקיבוץ לבד כנ"ל א' ד'), ולאום מורה על אומה המתאחדת מצד שיש לה דת מיוחדת, ואיזה אמונה אשר תצרפם, לא מצד הממשלה שיש להם מלך אחד רק מצד האמונה שיש להם אמונה אחת, וכן מצאתי ברבה בראשית (פרשה סג) ולאום מלאום יאמץ, ר' חלבו אמר עד כאן קריין סבתא ורעמה וסבתכא, מכאן ואלך יהודין וארמאין עכ"ל, ר"ל שיהיה שינוי דת ביניהם, וע"ל (לד א'), ובזה לאומים כולל יותר מעמים, כי עמים רבים וממלכות שונות יתקבצו תחת דת אחת:
"המון, ושאון, יהמיון, ישאיון". בארתי הבדלם למעלה (ה' יד, יג ד'). המון היא ההמיה המורגלת. ושאון הוא שאון גדול המרגיש ומתחולל הבלתי מורגל, וע"ל (כב ב'):
"רבים, כבירים". כבר כתבתי למעלה (טז יד) כי רבים הם הרבים בכמות וכבירים הם העצומים באיכות. ובזה תראה כי בדקדוק יחס אל העמים את ההמון המורגל, ואל לאומים החזקים יחס את השאון הבלתי מורגל וכבירים המורה על העוצם והריבוי באכות:<< · מ"ג ישעיהו · יז · יב · >>