מ"ג ישעיהו יד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יא. הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה

מנוקד: הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה.

עם טעמים: הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְּאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֙יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המית נבליך" - נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך ומדומה אני שבמסורה הגדולה חיבר את זה ואת זמרת נבליך (שם ה) באלף בית של ב' לשונות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הורד שאול גאונך", וגם הורד שאול "המית נבליך", כי יתר המלכים הגם שגאונם ירד קבר, מ"מ עדן זוכרים את מעשיהם לדור אחרון בשירי האומה אשר שוררו עליו אנשים ופורטים את גבורותיו עפ"י הנבל, ואתה גם נבליך דממו לא יזכירו מעשיך עוד, רק תחתיך יוצע רמה:

ביאור המילות

"רמה. תולעה". טרם שפורש נקרא רמה, ואחר שרוחש ממקומו נקרא תולעה, וירם תולעים, אנוש רמה ובן אדם תולעה (איוב כה). אנוש הקטן ממשיל כרמה. ובן אדם, שמציין הולד אדם מאדם, מציין עם תולעה הפורשת מרמתה, וכן פה הרמה שוכבת למצע, והתולעה רוחשת ומכסה למעלה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחתיך" - הרמה היה לך למצע והתולעה למכסה ממעל

"המית נבליך" - קול המית נבלים וכלי נגון שהיה נשמע בביתך הנה גם היא ירדה שאולה כי פסקו אותן השמחות

"הורד" - מה שהיית מתגאה עודך חי הנה הורד הגאוה אל השאול כי הנך כאחד העם

מצודת ציון

"הורד" - מלשון ירידה

"המית" - מלשון המיה ושאון

"נבליך" - שם כלי זמר נבל

"יצע" - מלשון מצע המשכב