מ"ג ישעיהו יד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת

מנוקד: כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ.

עם טעמים: כֻּלָּ֣ם יַֽעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אתה חלית כמונו" - תמיהים אנו איך באת עליך רעה שגם אתה נחלית להיות כמונו למות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כלם יענו", אחר שאנו רואים כי "חלית כמונו", וגם בך שלט חולי והפסד ההרכבה כעל כל מורכב מבשר ודם, א"כ הלא אלינו נמשלת, אנוש אנוש כמונו, וכמונו גם אתה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כולם יענו" - כולם ירימו קול ויאמרו אליך גם עתה עם רוב ממשלתך הנה נעשית חולה במכאובי המיתה ויסורי גיהנם כמונו

מצודת ציון

"יענו" - ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וכו' קול רם (דברים כז)

"חלית" - מלשון חולה

"נמשלת" - ענין דמיון והשוואה