מ"ג ישעיהו יד ט
<< · מ"ג ישעיהו · יד · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כׇּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃
רש"י
"רפאים" - ענקים השוכבים שם
"כל עתודי ארץ" - כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודים כמו (תהלים כב) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים
"הקים" - השליך
"מכסאותם" - שבגיהנם כל מלכי גויםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הקים" - השאול כל המלכים מכסאותם לצאת לקראתך וענין מליצה הוא
"עורר לך" - השאול הקיץ בעבורך את המתים מן העתודים הם השרים המנהיגים את העם כעתודים ההולכים בראש העדר
"שאול מתחת" - בני שאול אשר מתחת לארץ חרדו לקראת בואך שמה והוא ענין מליצה והפלגה כאלו יפחדו ממנו גם שמה
מצודת ציון
"שאול" - גיהנם
"רגזה" - ענין תנועת החרדה
"עורר" - מלשון התעוררות והקצה
"רפאים" - כן נקראים המתים כי נרפו ונחלשו על ידי המיתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לקראת בואך", בעת ישמע מבואך כי אח"כ יראו שאתה פגר מובס.
"עורר". וכבר יחל השאול לעורר מתרדמתם את הרפאים והענקים וכל העתודים שהם השרים הישנים שם שנת עולם, כאילו יעורר אותם שילכו ויתחברו אל מחנותיך להלחם מלחמתך, וכבר "הקים כל מלכי גוים", הנמצאים בשאול מכסאותם, כאילו כולם מתחילים לעזוב את כסא מלכותם אשר בשאול, מיראתם מפניך, אבל כ"ז יהיה לקראת בואך טרם תבא, אבל עת שתבא אל בני השאול ויראוך, אז:
ביאור המילות
"רגז". ענין תנועה. המרגיז ארץ ממקומה:
"עורר". מקור לעורר:
"רפאים", הם הענקים:<< · מ"ג ישעיהו · יד · ט · >>