מ"ג ישעיהו ט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך

מנוקד: וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ.

עם טעמים: וַיְשַׂגֵּ֧ב יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥י רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישגב ה' את צרי רצין עליו" - הם בוטחים במה שנסמכו על רצין מלך ארם והקב"ה ישגב את מלך אשור עליו ויסכסכנו להשיאו לבא עליו כך שמעתי ואני אומר את אויביו כלפי השכינה הוא אומר הקב"ה יסכסך את אויביו זה בזה גוי בגוי ארם ופלשתים בישראל וישראל זה בזה כמו שנאמר למטה בענין מנשה את אפרים וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישגב", הנביא משיב להם, הן אמת כי הלבנים יפלו והשקמים יגודעו, "כי ה' ישגב את צרי רצין עליו", ובזה יפול ויגדע העזר החלוש שהיה לכם מרצין.

"ואת איביו יסכסך", דרך המלחמה שהגבורים עומדים בתוך ולוחמים ומנצחים, והבלתי גבורים כ"כ עומדים מסביב וסוככים כגדר וחומה בל יתנו יד להאויב המנוצח לברוח, ובזה צייר כי צרי רצין שהם המצירים לו בפועל הם יתגברו עליו במלחמה.

"ועם איביו", (כי האויב הוא הדורש רעה ואינו מציר בפועל).

"יסכסך" ויסך בעדו סביב סביב שלא יוכל לברוח, שהאויבים יסוככו שלא יברח והצרים יהרגוהו בחרב, אולם הגם שחצי המאמר המורגל בפיכם, שהוא "לבנים נפלו, שקמים גדעו", יתקיים ויבא, בכל זאת חצי השני של המאמר שהוא "וגזית נבנה וארזים נחליף" לא יתקיים, כי לא תמצאו עוזרים חדשים, כי אחר מפלת רצין, אז:


ביאור המילות

"צר, אויב". הצר מציר בפועל, והאויב דורש רעה ואינו פועל כנ"ל (א' כד), ומלת את אויביו ישמש כמלת עם:

"יסכסך". מענין סך, כמו הנני סך את דרכך בסירים, והוא מן המכופלים כמו בלבל בזבז וע' לקמן (יט ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת אויביו יסכסך" - ובזה יבלבל דעת אויביו הם רשעי ישראל

"וישגב" - כאומר הנה כל עצמם לא סמכו אלא על רצין ודעו שה' ישגב ויחזק את צרי רצין עליו וא"כ כשל עוזר ונפל עזור

מצודת ציון

"יסכסך" - ענין בלבול וכן וסכסכתי מצרים (לקמן יט)