מ"ג ישעיהו ח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו

מנוקד: וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ.

עם טעמים: וְחִכִּ֙יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחכיתי לה'" - אמר ישעיהו אני המחכה לה' המסתיר פניו מי' השבטים קויתי לו לאמת דברי אלה ולהושיע את בית דוד

"וחכיתי לה' המסתיר פניו וגו'" - אין לך נבואה קשה כאותה שעה שאמר משה (דברים לא) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא ואף בו ביום הבטיחם וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו (שם)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וחכיתי", יאמר הנביא, מעתה "אחכה" ואמתין לה' הגם "שהוא" עתה "מסתיר פניו מבית יעקב", ועזבם ביד אויביהם מ"מ "וקויתי לו", שלא יפול מדבריו ארצה, כי:


ביאור המילות

"וחכיתי, וקויתי". חכה הבא על התקוה מתקרב אל השמות המורים על המתנה כמו וחכינו עד אור הבוקר (מ"ב ז' ט'), ממתין על דבר שיבא בעתיד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקויתי לו" - כפל הדבר במ"ש לחזוק הענין

"וחכיתי לה'" - כהתימו לדבר דבר ה' אמר אקוה לה' שכן יהיה עם כי עתה הוא המסתיר פניו מבית יעקב הם עשרת השבטים לא יסתיר פניו מבית יהודה אם ישמרו התורה

מצודת ציון

"וחכיתי" - ענין תקוה כמו אשרי כל חוכי לו (לקמן ל)