מ"ג ישעיהו ה כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כט. שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא ושאג [יִשְׁאַג] כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שאגה לו כלביא ושאג [ישאג] ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל

מנוקד: שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא ושאג [יִשְׁאַג] כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל.

עם טעמים: שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא ושאג [יִשְׁאַ֨ג] כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאגה" - אימה זו תהיה עליכם כמו לביא

"ויפליט" - יצילנו לטרפו מיד כל הבאים להצילה יפליט (אישקמוצייר בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שאגה לו", שאגת הלביא חזקה מן הכפיר שהוא גור אריות, אבל לעומת זה הכפיר מתמיד לשאוג בכל עת ולא כן הלביא, לעומת זה אומר, איכות שאגתו תהיה חזקה "כלביא, וישאג" בתמידות "ככפירים. וינהם", הארי נוהם במרירות רק בעת שאין לו טרף אבל הוא "ינהם אף שיאחז טרף", ר"ל הגם שישיג יחלק שלל לא תשבע נפשו, "ויפליט" את הטרף אל חוריו עד שלא יוכלו להצילו מידו, ומוסיף לאמר "ואין מציל", שלא ימצא מציל במציאות כלל כי אין מי יעמוד נגדו:

ביאור המילות

"שאגה לו". מורה יחוס הקנין. וישאג, מורה הפעולה:

"וינהם". הארי ישאוג בעת שיש לו טרף, הישאג אריה ביער וטרף אין לו, וינהום בעת שאין לו טרף ונוהם מחמת צער, ונהמת באחריתך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין מציל" - לא יהיה ביד מי להציל מידו

"שאגה לו" - להעם הזה

"ויפליט" - יציל הטרף לעצמו מיד הבא לחטוף מידו

מצודת ציון

"כלביא" - שם משמות האריה

"וינהם" - מלשון המייה

"ויפליט" - ענין הצלה