מ"ג ישעיהו ה כז
<< · מ"ג ישעיהו · ה · כז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כּוֹשֵׁל֙ בּ֔וֹ לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵז֣וֹר חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂר֥וֹךְ נְעָלָֽיו׃
רש"י
"נפתח" - לשון ניתר כמו ויפתח הגמלים (בראשית כד)
"ולא נתק" - ולא יראו שם סי' כשלון לירא ממני מלבאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לא ינום" - ר"ל לא יהיה מי מתעצל בדבר
"ולא נפתח" - ר"ל לא יהיה למי שום צד עכוב
"אין עיף" - בהעם הבא לא ימצא בו עיף וכושל
מצודת ציון
"נפתח" - ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל)
"אזור" - חגורה
"חלציו" - מתניו
"נתק" - נעתק ממקומו
"שרוך" - ענין קשורים כמו מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לא ינום ולא יישן". השינה, היא הטבעיית, והתנומה, מחמת עיפות דרך עראי, וכשידבר בבחינת השינה עצמה, תנומה קלה משינה, (תהלים קלב ד' משלי ו' ד' י', כד לג), שם יאמר לא לבד שינה גדולה אף לא תנומה קלה. וכשמדבר מבחינת חלישת הכח שבבע"ח המכרחת אותו לישן, תורה תנומה עיפות וחלישות מיוחד, אבל שינה הוא חלישות כולל כל מין האדם, ובענין זה מדבר פה ובתהלות (קכא ד'), לא ינום (וגם) לא יישן שומר ישראל:<< · מ"ג ישעיהו · ה · כז · >>