מ"ג ישעיהו ה כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כו. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא

מנוקד: וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא.

עם טעמים: וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגּוֹיִם֙ מֵרָח֔וֹק וְשָׁ֥רַק ל֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֽוֹא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשא" - הקב"ה נס לגוים ירמוז להם רמזים להתאסף ולבא עליהם נשיאת נס הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם וכן על עמים ארים נסי (לקמן מט) וכן ושים אותו על נס (במדבר כד) כלונס (פירקנ"א בלע"ז) ועל שם שהוא לאות קרוי נס

"ושרק" - (שיבליר בלע"ז) אף הוא סימן לקיבוץ

"מקצה הארץ" - שיבאו מרחוק לצור על ישראל

"קל יבוא" - האויב עליהם כמו שמפרש והולך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונשא נס", הוא הדגל שמרימים לגדודים העומדים במקום "רחוק" שיתקבצו למלחמה, ומוסיף לאמר כי לא יהיה צריך כלל אל נס, כי רק "ושרק" שריקה בשפתיים לבד, ואף שיהיה האויב "מקצה הארץ", מ"מ "והנה מהרה קל יבוא", מהרה הוא שיצא תיכף ממקומו, וקל הוא זריזות ההליכה ומרוצתה:


ביאור המילות

"ושרק". קיבוץ השפתים לצלצל קול:

"מהרה קל", מהרה, בזמן (כנ"ל יט), וקל, ברגליו, לא לקלים המרוץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשא נס" - ר"ל יעורר לב האומות היושבים ממרחק לבוא עליהם כאלו נשא להם נס וכאלו שרק להם להתאסף ולבוא

מצודת ציון

"נס" - הוא כלונס ארוך ובראשו בגד ועשוי לרמוז בו ולהתאסף ולבוא

"ושרק" - הוא קול הנעשה בקבוץ השפתים והוא סימן להתאסף וכן אשרקה להם ואקבצם (זכריה י)