מ"ג ישעיהו ה יב
<< · מ"ג ישעיהו · ה · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהֹוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃
רש"י
"תוף" - של עור הוא
"וחליל" - אבוב של קנה (צלמיי"ל בלע"ז)
"ואת פועל ה' לא יביטו" - ובאורייתא דה' לא אסתכלו
"ומעשה ידיו לא ראו" - עשו עצמם כאילו לא ראו את גבורותיו ד"א לא קלסוהו שחרית יוצר אור ולא ערבית המעריב ערביםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והיה כנור וגו'" - בידם היה הכנור וגו' לנגן בעת השתיה לתענוג, וגם יין משתיהם היה בידם.
"פועל ה'" - אינם נותנים לב להסתכל פועל ה', שעל הכל יביא במשפט.
"ומעשה וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.
מצודת ציון
"כנור ונבל תוף וחליל" - הם שמות כלי נגון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כנור ונבל", מצורף אל "יין משתיהם", אבל "את פועל ה' לא יביטו", שמה לחקור על הנהגת ה' והשגחתו, כי "מעשה ידיו לא ראו" מימיהם, ואיך ישימו עליו לב עתה במשתה היין:
ביאור המילות
"ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". יש הבדל בין פועל ה' ובין מעשה ידיו, כמו שיש הבדל לדעת הרש"ף בין פעולה ומעשה, העסק שאדם מתעסק באיזה דבר נקרא פעולה, ודבר שנגמרה מלאכתו וא"צ שום תיקון נקרא מעשה. וכן המבחין על המציאות כמו שהוא עומד נגמר ונשלם מעת הבריאה הקדומה, נאמר שמבחין מעשה ידיו, אבל המבחין בו פעולת ה' המתמדת בו תמיד, איך התמדת הבריאה וקיומה הוא ג"כ בריאה חדשה, וכי ידי היוצר עודם פועלים בתמידות בלי הפסק במציאות כולו, ומחדש בכל יום מעשה בראשית, נאמר שבוחן פעולת ה'. - ובזה אמר פה שלא הביטו אל פעולת ה', שהוא העיון השכלי לחקור אחר פועל ה' והנהגתו התמידית, ומוסיף שגם מעשה ידיו כמו שהם עומדים סדורים וערוכים מששת ימי בראשית שמעידים על סבה ראשונה חכם ויכול ורוצה, שזה יכלו לראות בעינים חושיים, ג"כ לא ראו. - ודע שיש הבדל בין ראיה והבטה, ראיה, הוא ראות העין החושיי ויפול גם על ראיה הפתאומית בלי כונה. והבטה, פורט המשים לב על העצם לדעת ענינו ומהותו. לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (שמות יד) שלא יבואו לנגד עיניכם כלל, פני ה' חלקם לא יוסיף להביטם (איכה ד'), לא ישים לב אליהם אף שיראם בעיניו, אל תבט אל מראהו (ש"א טז ז') אל תשים לבך אליו. ומצד זה יבא הבטה קודם ראיה על מי שמשים לב לראות המובט ואח"כ רואהו בעיניו, ויבט הפלשתי וירא את דוד (ש"א יז), הבט משמים וראה (איוב לה). יביטו יראו בי (תהלות כב). רק בעיניך תביט, (ותרצה לדעת ואז) ושלומת רשעים תראה בעין ממש (שם צ"א). אם אביט אליך, (ויותר מזה גם) ואם אראך (אף בלי כונה) (מ"ב ג'), ואמר ראה ה' והביטה (איכה א'), ראה בעין ושים לב לדעת. ובזה תראה איך שקל את דבריו בפלס, שיחס הבטה אל פועל ה', כי לא יושכל רק בעין השכל, וראיה אל מעשה ידיו, כי זה יתראה בעין החושיי. - ודע כי פעל ראה נקשר עם את ופעל הביט עם אל בכ"מ, והביט אל נחש הנחשת וראה אותו. - כי הראיה המוחשת תפעול ותתפעל מנצוצים הפוגשים מן המובט בעין המביט שע"ז מורה מלת הפעול את, לא כן ההבטה המחשבית שקשורו עם המובט הוא הגיוני לא במציאות, זולת פה יצא מן הכלל, וצ"ל מפני שמלת את נמשך גם למעשה ידיו ואת מעשה ידיו:תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (שבת עה.): "אר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו"
- (שבת קיט:): "אמר ר' אבהו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר, הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו', וכתיב והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו, וכתיב לכן גלה עמי מבלי דעת"
<< · מ"ג ישעיהו · ה · יב · >>