מ"ג ישעיהו ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

מנוקד: וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס.

עם טעמים: וְעַתָּה֙ אוֹדִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתוֹ֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵר֖וֹ וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אודיעה נא אתכם" - מה נראה בעיני לעשות לו ועשיתי

"הסר משוכתו" - טרדתיו מתוך חופותיו

"והיה לבער" - סופו למות ולמשול בו חיות רעות

"פרוץ גדרו" - טרדתיו ממחיצת גן עדן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה", אחר שברר לפני השופטים שהכרם בעצמו אשם ופשע בעצמו, מודיע את העונש אשר בדעתו לעשות לו, "הסר", דרך הכרם שיעשו סביבו גדר אבנים בל יהיה למרמס, ויען שעדן אינו בטוח שיקפצו בהמות על הגדר עושין למעלה על הגדר משוכה של קוצים לכלא גם רגל בהמה, אומר "שיסיר" תחלה "מסוכת" הקוצים ויהיה "לבער" לבהמות, ואח"כ "יפרץ גם הגדר" עצמו ויהיה למרמס והפקר, ובירושלמי ריש ב"ק הסר משוכתו והיה לבער זה השן, פרוץ גדרו זה הרגל. (והנמשל כי יסלק מעליהם השגחתו הפרטיית הסוככת עליהם למעלה מן הפגעים הטבעיים ותולדות הימים, גם יחליש כח גבורתם הטבעיית אשר ע"י ישמרו מכל צר ואויב):


ביאור המילות

"הסר". מקור וכן פרוץ:

"משוכתו, גדרו". משוכה, הוא של קוצים, מן לשכים בעיניכם. גדר, הוא של אבנים ועצים, ובא דגש עם הנח שלא כמשפט? ונראה כי לפי המשל הוא מנחי ע"ו מענין קוצים, ולפי הנמשל הוא מן הכפולים מענין סכך הסוכך מלמעלה וע"כ הורכב משניהם וכמוהו למעלה (א' טז):

"לבער". אכילת הבהמה דרך השחתה:

"מרמס". דריכה דרך השחתה (כנ"ל א' יב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרוץ" - לפרוץ גדרו ותהיה למרמס הרגל והוא כפל ענין במ"ש

"הסר" - להסר גדרו ותהיה למרעה

"את אשר אני עושה" - את אשר בלבבי לעשות לכרמי

מצודת ציון

"משוכתו" - הוא הגדר הסוכך ומגין בעדו כמו הלא אתה סכת בעדו (שם א)

"והיה" - כמו ותהיה

"לבער" - למרעה כמו ובער בשדה אחר (שמות כב)

"למרמס" - למדרך הרגל