מ"ג ישעיהו ה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי

מנוקד: וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי.

עם טעמים: וְעַתָּ֛ה יוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה שִׁפְטוּ־נָ֕א בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין כַּרְמִֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה", מזמין את "יושב ירושלים", עיר הממלכה ועמהם "כל שבט יהודה" שעדיין לא חטאו, הם יהיו שופטים בין ה' ובין כרמו שהם עשרת השבטים ומלכות אפרים, לראות מי החייב בדבר, וטוען בפני השופטים לאמר.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שפטו נא" - בררו הדבר הנעשה ביני ובין כרמי וראו הדין עם מי

"יושב ירושלים" - כל מי שיושב בירושלים וכל איש מאנשי יהודה

"ועתה" - הואיל וכן היה