מ"ג ישעיהו ה ב
<< · מ"ג ישעיהו · ה · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃
רש"י
"ויסקלהו" - מיצר הרע עד שאכל מן העץ ונכנס בו יצר הרע
"ויטעהו שורק" - תחילת יצירתו ממקום המזבח
"ויבן מגדל בתוכו" - ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים
"וגם יקב חצב בו" - מעיין נובע מקור חכמה
"ויקו לעשות ענבים" - שיודה וישבח לפניו
"ויעש באושים" - דברים נבאשים חירף וגידף
"שפטו נא" - לפי שסוף המשל בא לומר שאף הם עשו כמותו שואל להם המשפטמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויעזקהו" - תרגום של טבעת עזקא ור"ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת
"ויסקלהו" - הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב)
"שורק" - זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב)
"מגדל" - הוא הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין
"יקב" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו
"חצב" - החפירה באבנים נקרא חציבה בלשון המקרא
"ויקו" - מלשון תקוה
"באושים" - פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב לא)שר"ל שעורה גרועה
מצודת דוד
"ויקו" - על פי המעשים והתקונים האלה היה מקוה שיעשה הכרם ענבים טובים ולא כן היה כי עשה באושים
"ויעזקהו וגו'" - גדרו מסביב ופנה אותו מן האבנים ונטע בו זמורות יפות ועשה בו גת וחפר בו יקבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) "ויסקלהו", פנה אבני מכשול מתוכו בל יעכבו בפני התפשטות השרשים, והוא סילוק ההיזק הבא מתוכו.
- ג) "ויטעהו שרק", נטעו על אופן שיוכל להיות בעל בדים ושריגים ע"י שנתן ריוח בין גפן לגפן.
- ד) "ויבן", בנה מגדל שישב שם שומר לשמרו מעופות ומגנבים.
- ה) וגם "חצב בו יקב" וגת, בו ידרוך הענבים להוציא יינם, ובאופן זה.
"ויקו לעשות ענבים", אחר שלא חסר לו שום דבר, והוא "עשה באשים", סורי הגפן נכריה:
ביאור המילות
"ויזעקהו". הקיפו בגדר סביב כטבעת, תרגום טבעת עזקא:
"ויסקלהו". סקל בקל מורה הנחת האבנים, ובכבד, מורה הרמתם. וסגולה זאת ישתרע בפעלים רבים לשמש דבר והפוכו, בפרט בפעלים הנגזרים משמות:
"שרק". מתאחד עם שריג, ענפים הדקים הנסרגים ונטוים זע"ז, וכן גידי פחדיו ישורגו (איוב לט), וסורג בלשון התלמוד, ומזה עובדי פשתים שריקות, וגפן הזה נקרא שורקה:
"מגדל". עיין למעלה (ב' טו), ופה הושאל על סוכת השומר, שרואה ממנו כצופה מן המגדל, וכן במד' בשלח (פ"כ):
"יקב". בור בו יאספו הענבים, ויען יחצב בקרקע קשה אמר לשון חציבה:
"באשים". חברו תחת שעורה באשה (איוב לח) סרוח ונפסד, ורב האי פירש ענבים פראיים, ובמשנה הענבים הבאושים:<< · מ"ג ישעיהו · ה · ב · >>