מ"ג ירמיהו נ כז

<< · מ"ג ירמיהו · נ · כז · >>

מקרא

כתיב:
חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם.

מנוקד:
חִרְבוּ כׇּל פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם.

עם טעמים:
חִרְבוּ֙ כׇּל־פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח ה֣וֹי עֲלֵיהֶ֔ם כִּי־בָ֥א יוֹמָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כל פריה" - שריה כן דרך הנביאים להמשיל השרים לפרים אבירים ולעתודים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"חרבו" - מלשון חרב

"פריה" - ר"ל שריה וכן סבבוני פרים רבים (תהלים כ"ב)

"פקדתם" - ענין זכרון 

מצודת דוד

"הוי עליהם" - אוי להם כי בא יום גמולם עת זכרון עוונם

"ירדו לטבח" - כפל הדבר במ"ש

"כל פריה" - הם השרים

"חרבו" - הרגו בחרב

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"חרבו", אח"כ הכו בחרב את "כל הפרים", וקראו "הוי עליהם כי בא יומם" להשחט, ובא "עת פקדתם" הזמן לפקוד את עונם:

ביאור המילות

"חרבו". הרגו בחרב:

 

<< · מ"ג ירמיהו · נ · כז · >>