מ"ג ירמיהו נ יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג ירמיהו נ · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֽׁוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורעה הכרמל" - ל' מרעה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"תשבע נפשו" - מרוב המרעה המצוי שם

"ושובבתי" - ר"ל עוד יבא זמן בימי המשיח שאשיב אותו אל נוהו וירעה במרעה הכרמל והבשן שהמה מקום מרעה שמן ולפי שהמשילם לשה אמר לשון הנופל בשה

מצודת ציון

"ושובבתי" - מלשון השבה

"נוהו" - מדורו

"ורעה" - מלשון מרעה

"הכרמל" - כן יקרא מקום שדות וכרמים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"ושבבתי" אשיב את השה "אל נוהו" שהוא מרעה הצאן, ושם "ירעה הכרמל והבשן" ששם מרעה צאן, וגם "בהר אפרים תשבע נפשו" בשביעה די והותר:  

<< · מ"ג ירמיהו · נ · יט · >>