מ"ג ירמיהו נ יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נ · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֽׁוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורעה הכרמל" - ל' מרעה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושבבתי" אשיב את השה "אל נוהו" שהוא מרעה הצאן, ושם "ירעה הכרמל והבשן" ששם מרעה צאן, וגם "בהר אפרים תשבע נפשו" בשביעה די והותר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשבע נפשו" - מרוב המרעה המצוי שם

"ושובבתי" - ר"ל עוד יבא זמן בימי המשיח שאשיב אותו אל נוהו וירעה במרעה הכרמל והבשן שהמה מקום מרעה שמן ולפי שהמשילם לשה אמר לשון הנופל בשה

מצודת ציון

"ושובבתי" - מלשון השבה

"נוהו" - מדורו

"ורעה" - מלשון מרעה

"הכרמל" - כן יקרא מקום שדות וכרמים

<< · מ"ג ירמיהו · נ · יט · >>