לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו נ כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · נ · כ · >>

כתיב:
בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר.

מנוקד:
בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְהֹוָה יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר.

עם טעמים:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֺ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לאשר אשאיר" - לאלו שאשאיר מהם אסלח לעונם כי יהיו נמרקים בקושי השעבוד וילכו להם

"יבוקש" - אף אם יבוקש לא יהיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בימים ההם יבקש את עון ישראל", ישראל הם עשרת השבטים שהם עבדו ע"ז שזה נקרא עון, שמורה על עוות השכל והכפירה, זה לא יהיה במציאות כלל כי יתבטל יצרא דע"ז.

"ואת חטאת יהודה", יהודה לא הכחישו את ה' רק היו להם חטאים מצד התאוה שזה נקרא חטאת, והגם שזה יהיה בעולם במציאות, בכ"ז "לא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר" לאלה שאשאיר מן הגולה אסלח להם חטאתיהם ולכן לא ימצאו:

ביאור המילות

"עון, חטאת". הבדלם מבואר בכ"מ עוון גדול מחטאת, שהוא עוות המחשבה:
 


<< · מ"ג ירמיהו · נ · כ · >>