מ"ג ירמיהו מט לב
<< · מ"ג ירמיהו · מט · לב · >>
כתיב:
והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה.
מנוקד:
וְהָיוּ גְמַלֵּיהֶם לָבַז וַהֲמוֹן מִקְנֵיהֶם לְשָׁלָל וְזֵרִתִים לְכׇל רוּחַ קְצוּצֵי פֵאָה וּמִכׇּל עֲבָרָיו אָבִיא אֶת אֵידָם נְאֻם יְהֹוָה.
עם טעמים:
וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכׇל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכׇּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והמון" - ענין רבוי
"וזריתים" - ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב')
"קצוצי" - מלשון קצה
"פאה" - צד ועבר
"עבריו" - צדדיו
"אידם" - ענין צער ומקרה רעה
מצודת דוד
"ומכל עבריו" - מכל צד אביא להם אידם ויהיו מסובבים בו
"וזריתים" - אפזרם לכל עבר בקצות פאת העולםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל". השלל הוא הנשאר הפקר אחרי המלחמה, והבז הוא מה שאנשי החיל בוזזים איש לו (ישעיה ח' א'), הגמלים יבוזו האויבים מן הרוכבים עליהם ורוצים לברוח, ויתר המון המקנה ישארו שלל והפקר בכלל:
"קצוצי פאה". בארתי למעלה (ט' כ"ה):
<< · מ"ג ירמיהו · מט · לב · >>