לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו מט לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם.

מנוקד:
וְהָיְתָה חָצוֹר לִמְעוֹן תַּנִּים שְׁמָמָה עַד עוֹלָם לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.

עם טעמים:
וְהָיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם לֹא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"למעון" - ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית (תהלים צ)

"תנים" - מין נחש

"יגור" - ענין דירה 

מצודת דוד

"ולא יגור" - אף דרך עראי

"והיתה חצור" - הוא מקום המושל על כל בני קדר שוכני אהלים

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והיתה", וחצור עצמה תחרב ותהיה שממה:

ביאור המילות

"לא ישב איש" וכו'. התבאר למעלה (ב' ו'):