עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהֹוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר׃
"תתחמקין" - תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה לשון ואסובבה בעיר אבקשה וגו' ומשם רבי יהודה הדרשן שמעתי נקבה תסובב להיות גבר אני נתתיך כבת הנוטלת עישור נכסים שבעה עכו"ם משבעים סוף שתטלי הכל כבן זכר שהוא יורש הכל
"כי ברא" - כי אז יברא ה' דבר חדש שעם היות שעתה נמשלת לנקבה שימשול בה בעלה לפי שבעלוך אדונים קשים הנה אז תסובב להיות גבר למשול עוד על הכשדים כגבר על אשה
"עד מתי תתחמקין" - את הבת השובבה עד מתי תהיה עוד מסובבת מארצך להיות בעוונך
"עד מתי תתחמקין הבת השובבה" אומר אל ארץ ישראל עד מתי תסתתר מבני הגולה, "כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר", המליצה תצייר את המדינה כנקבה, ואת העם היושב עליה כזכר הבועל אותה, כמ"ש כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך, וכמו שמנהג העולם שהאיש יחזור ויסובב לבקש את האשה ולא בהפך, כן ישתדלו העם לכבוש את הארץ שירצו לשבת עליה ע"י כיבוש ומלחמה, אולם בימי בית שני ששבו לארצם בלא כיבוש ומלחמה, וכאילו הארץ תבקש אותם ותכין את עצמה לקראת הגבר שיבא אליה, אמר "כי בארץ ברא ה' חדשה", שהגם שנקבה אחרת תבוקש ותסובב מן הגבר, "הנקבה הזאת" שהיא הארץ ברא לה ה' טבע חדשה שהיא "תסובב את הגבר" ותבקש אותו שיבא אליה והוא לא יבקש אותה ע"י השתדלות של כיבוש ומלחמה:
ביאור המילות
"תתחמקין". מסתתר מעין הרואה ובת השובבה קורא להארץ, וכן (לקמן מ"ט ד') קורא את ארץ בני עמון, בת השובבה:
