מ"ג ירמיהו יח כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל יְדֵי חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם לָרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֮ עַל־יְדֵי־חֶ֒רֶב֒ וְתִהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֤ם שַׁכֻּלוֹת֙ וְאַלְמָנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והגירם" - (הורידם ע"י חרב) לשון עיני נגרה (איכה ג) כמים המוגרים (מיכה א)

"על ידי חרב" - ע"י גייסות

"ואנשיהם" - של האלמנות יהיו הרוגי מלאך המות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"במלחמה" - כי דרך הבחורים ללכת במלחמה

"ואנשיהם" - אנשי האלמנות יהיו מתים ע"י הרג ולא במיתת עצמן

"שכלות ואלמנות" - שכולות מבניהן ואלמנות מבעליהן

"והגירם" - שפוך דמיהם ע"י חרב האויב

"לכן" - הואיל ומשלמים רעה תחת טובה 

מצודת ציון

"תן" - ענין מסירה

"והגירם" - ענין הזלה ושפיכה וכן יגירהו על ידי חרב (תהלים סג)

"שכולות" - מי שמתו בניו קרוי שכול

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן תן את בניהם" שישארו בעיר ימותו ברעב, והם עצמם שיצאו למלחמה ימותו בחרב, ועי"כ "תהיינה נשיהם שכולות" מבניהן "ולאלמנות" מבעליהן, "ואנשיהם" שאינם בעלי מלחמה "יהיו הרוגי מות" ר"ל שיהרגו במיתות משונות, "ובחוריהם" הגבורים שיצאו למלחמה יהיו "מכי חרב במלחמה":

ביאור המילות

"הרגי מות". לשון הריגה אינו בא על מיתה טבעיית רק על מיתה משונה שדומה כנהרג ע"י אחר: