מ"ג ירמיהו יז ו
<< · מ"ג ירמיהו · יז · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּֽי־יָ֣בוֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃
רש"י
"בערבה" - לשון מישור
"חררים" - יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"ארץ מליחה" - ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ארץ מלחה" - והיא ארץ שעפרה מלוח ואינה מיושבת והוא כפל ענין במ"ש
"ושכן חררים" - שוכן שם ביבשות מרוב החמימות שבמדבר
"ולא יראה" - אינו רואה כשבא טובה בעולם והם הגשמים ור"ל לא עליו יהיו הגשמים
"והיה" - הבוטח באדם יהיה כערער הגדל בערבה
מצודת ציון
"כערער" - שם עץ מדברי וכן כערער (במדבר לקמן מח)
"בערבה" - ענינו כמו במדבר
"חררים" - ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו)
"מלחה" - מלשון מלחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ערער". מענין ערירי, אילן העומד ערירי ובלתי מוליד בדומה:
"חררים". שם התואר, עצים או קוצים חררים ויבשים, מענין ותוכו נחר (יחזקאל ט"ו), ופעל שכן בא על שכונת השכנים, כמו שכנתי עם אהלי קדר, ולקח הוא ושכנו:<< · מ"ג ירמיהו · יז · ו · >>