מ"ג ירמיהו ט ו
<< · מ"ג ירמיהו · ט · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת עַמִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י צוֹרְפָ֖ם וּבְחַנְתִּ֑ים כִּי־אֵ֣יךְ אֶֽעֱשֶׂ֔ה מִפְּנֵ֖י בַּת־עַמִּֽי׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי איך אעשה וגו'" - ר"ל אם אניחם להיות משוקעים בעון הלא המה עדת עמי וראוים המה להיות עם קדוש אם אעשה עמהם כלייה הלא המה עדת עמי ורחמי עליהם ולכן אצרפם ביסורים למרק מהם העון למען ישארו מנוקים מעון
"צורפם ובחנתים" - כדרך הכסף שצורפים אותו בכור להסיר הסיג ולבחון הכסף הטוב הוא אם רע כן אביא עליהם פורעניות למרק ולהסיר מהם סיגי העון
מצודת ציון
"צורפם" - ענין זקוק
"ובחנתים" - מלשון בחינהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"צורפם ובחנתים". הצירוף היא ההתכה באש להסיר הסיגים. והבחינה הוא שמנסה אותו אם יש בו סיג, והבחינה קודם הצירוף, שאחר שבחן וראה שיש בו סיג אז מצרפו, כמ"ש כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף (תהלות ס"ו י'), וכן בחנני ה' ונסני צרפה כליותי (שם כ"ו ב'). והבחינה הבא אחר הצירוף הוא אם א"י אם נצרף כראוי בוחן שנית, ואם מוצא סיג צורף שנית:<< · מ"ג ירמיהו · ט · ו · >>